לד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אמרת שככל שאהיה קרוב יותר לעצמי אוכל להיות קרוב יותר לאחרים. אבל הבעיה שלי היא שאני יותר מידי אוהב את עצמי ויותר מידי קרוב לעצמי אבל אני לא מסוגל לאהוב ולהיות קרוב לאחרים מבחינה רגשית אני מרגיש שהם לא שייכים לי ושאני לעצמי ואני מרגיש שממש לא אכפת לי מאחרים. ואני מרגיש שרק אני מעניין את עצמי וכל דבר שאחרים זקוקים לו (למשל שאקשיב )נראה לי משעמם חסר תועלת ושאני לא יכול לסבול את זה כאילו זה בזבוז זמן שאין לי סבלנות בכלל בשביל שאהיה אכפת לי מאחרים. מדוע אני כל כך אכזר ? מדוע אני לא מסוגל לתת לאחרים ולשתף אותם ?
יש הבדל בין להיות קרוב לעצמך באופן שאתה מתכוון, לבין מה שהתכוון דר הידש. מן הסתם. יש הבדל בין לראות את עצמך במרכז, להיות אגונצטרי, לא להתעניין כלל בזולת, להיות שקוע בעצמך, לבין- להיות קרוב אל עצמך באמת, להתחבר אל עצמך האמיתי, לכוחות החיוביים שבך, ורק מתוך מקום זה- תוכל לראות גם את הזולת. כל עוד אתה ככ שקוע בעצמך, כך זה משתמע, אתה לא יכול לראות את האחר.
