שבוע ארוך

שבוע אני רוצה לכתוב ולא מעיז. לא רוצה לשפוך פה את כל הבלגאן שלי. אני קורא את כל מה שאתם כותבים ומודה על זה שאתם כאן, אלה שמתיעצים ואלה שתומכים ועוזרים. קשה לי מאד מאד מאז יום שבת הקודם. השבוע לשמחתי היתה לי פגישה עם הפסיכולוגית, שממנה יצאתי עם הרבה נקודות למחשבה. אני שמח להפגש איתה, הלוואי וזה היה יכול להיות לעיתים תכופות יותר. היא פוחדת שמה שקורה לי עכשיו יהפוך לקבוע אם אני לא אשנה כמה דברים, ויחד עם זה היא יודעת שקשה לי מאד. היא צודקת. אני לא רוצה לקחת כל הזמן את התרופות האלה. הרגעים של חוסר השליטה באים אלי, לא מוזמנים על ידי ואני לא מצליח להכיל אותם, או להרגיע את עצמי לבד. גם התרופות לא עוזרות כרגע ברגעים הללו. זה מעיף אותי לנסות ולא להלחץ כשזה קורה, לתת לזה לחלוף, ולנסות ולהזיז את עצמי לעשות משהו. יש בי מין שתי דמויות, כשהמטורף מגיע אני נעלם, ואין לי שום כח. אני יודע שאני חייב להלחם יותר חזק על זכותי לחיות חיים מאושרים ומלאים. סוף שבוע טוב לכולם. ערן שנלחם על חייו ונשבע לא לוותר

אני שומעת את הקושי שלך והזעקה לעזרה ורוצה לעזור. אתה בחור חזק מאוד ואמיץ ואני יודעת שתצא מזה. אין בושה בצורך להישתמש בתרופות כשצריך. כרגע הם הקביים שלך אך כשתסתיים "תקופת הצליעה" כבר לא תיצטרך אותם יותר. ערן, אני מדברת בתור מישהי שנלחמת עכשו בהתקפי חרדה קשים. אני לא אומרת שצריך להפסיק להילחם כי זה מה שמוציא אותנו החוצה אבל צריך גם לדעת מתי לסגת מעט. הכוונה היא שכשהתחושות באות אל תילחם בהם וקבל את המצב בהבנה. אחר כך נסה לראות איך אפשר למנוע זאת לפעם הבאה ומה אפשר לעשות. ערן, כולנו פה איתך - אתה לא לבד ויחד נעבור את התקופה הזו תרגיש טוב אריאל

לערן! אני מאמינה שתצא מהחרדה בזכות הרצון החזק שלך וההחלטה לא לוותר. אני חושבת שהחלק המסוכן בחרדה זה, שהיא יכולה להיות, כמו נבואה המגשימה את עצמה - ולכן יש להלחם בה,להדחיק אותה, ולהשתדל לדבר ולחשוב רק באופן חיובי. אני מאמינה בכוחות החיוביים שלך. יעל

מצטרף לכותבים האחרים בשבוע הבא - "יהיה שבוע ארוך ונעים "תחזור על המנטרה הזו

לערן שלום, הצערתי לשמוע שעבר עליך שבוע קשה אבל שמחתי שאתה נלחם ומתגבר על הקשיים. הייתי מציע שתשים לב לנקודה אחת. לעתים כאשר נלחמים יותר מדי ודורשים יותר מדי מעצמך אתה עלול להדחק והמצב עלול להחמיר. כך שתשים לב אם אתה נלחם במידה הרצויה או רצון רב מדי דווקא מזיק?? הצעתי היא שתמשיך להלחם ובעיקר תנסה לשמור על קשרים חברתיים, תשמור על קשר עם חברים ועם קרובי משפחה ותמשיך לכתוב בפורום, חברה היא תרופה טובה לפחות כמו האפקסור... שיהיה רק טוב ותשמור על עצמך הידש