שלום לרופא

אני בת 28 נשואה ללא ילדים. מדי פעם אני סובלת מתחושות דיכאון ולעיתים הן מלוות אפילו בחוסר רצון לחיות. מעבר לכך אני גם אדם מאוד עצבני. השבוע ממש סבלתי מהתקף שנמשך כשעתיים, בכיתי והרגשתי רע מבלי יכולת להסביר מדוע. אני אפילו לא מגיעה לפתרון ולמה יעשה לי טוב ואני מרגישה שלא קיים דבר כזה. יש לי בעל תומך ומקסים אבל הוא טוען שאיננו יודע מה לעשות....ואני מבינה אותו. אני בטוחה שאני צריכה ללכת לטיפול. כמה שאלות (וסליחה על הבורות): אני אמורה לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר ? מה העלויות (בערך) לפנות באופן פרטי ? וזאת מאחר ואינני מעוניינת שיהיה רישום כלשהו. אני מעוניינת להביא ילדים לעולם, במידה וינתן לי טיפול תרופתי, האם זה אפשרי בכלל? במידה ומספרים לרופא המטפל שמדי פעם יש תחושות אובדניות, האם יש לו דרך או אפשרות לגרום לאישפוז כפוי? אני ממש חוששת ואשמח לתגובה בתודה מראש אני

ברוכה הבאה ואני מקווה שתמצאי כאן את התשובות. אני אנסה לענות לך ממה שאני יודעת אני חושבת שנכון יהיה שתפני לייעוץ ראשוני אצל פסיכאטר. הבחנה ראשונית היא חשובה ומאוד ומשמעותית וברגע שעשית את הצעד הזה יהיה יותר קל בהמשך. את צריכה לקחת בחשבון שטיפול אצל פסיכאטר פרטי הוא עסק יקר שיכול להסתכם בכמה מאות שקלים בחודש וזה ללא הטיפול התרופתי אותו את קונה באופן פרטי שגם הוא מסתכם בכמה מאות שקלים בחודש . אם זאת הייתרונות בטיפול פרטי הוא כמובן ביכולת שלך לבחור את המטפל ואת תדירות הטיפול. טיפול דרך קופת חולים הוא בחינם והרופאים שם לא פחות טובים. אם כי לפי מה שהבנתי לעיתים צריך לחכות חודשים עד לקבלת תור בעקבות העומס. אני לא חושבת שרישום יפגע בך באיזה שהוא אופן כי על הרופא חלה חובת סודיות רפואית. לגבי נטיות אובדניות, אני לא מומחית אך אני חושבת שזה תלוי באופן בה המטופל מתאר את המצב. רבים פה מאיתנו סובלים או סבלו מדיכאון ולא אחת הביעו רצון למות אך לא כל פעם שמישהו אומר זאת קופצים לאישפוז. המטפל צריך לבחון את הדברים ולראות את התמונה כולה. לראות אם מדובר רק במחשבות פסיביות או שזה תופס פן אקטיבי וכו'. מה שבטוח הוא שמי שחש כך אין ספק כי נמצא במצוקה גדולה וכדאי שיקבל עזרה. מיואשת יקרה, אני רואה מדברייך שאת מודעת למצבך אך יותר מזה, שאת מעוניינת לפתור אותו לשקם עצמך וזה חשוב מאוד. אני מקווה שתתחילי טיפול נכון ושתרגישי טוב המשיכי לעדכן אריאל

התחלה טובה . של הוצאת בעיותך בפורום הוא התחלה מצוינת. כמוך כמו רבים רבים בפורום. נמצאים פחות או יותר במצבך . הכל ניראה קשה. שחור. ולא מובן.אבל כפי שהבנתי ממך בכתיבה התמיכה בבית חיובית. וגם פה נתמוך בך. ואת תתמכי בנו. יחד נעבור את התקופה הקשה לימים טובים יותר, בשיתוף הדוק של הרופא המנהל את הפורום בימים ובלילות.

שלום, לדעתי כדאי להתחיל באבחון אצל רופא, אין לך מה לחשוש מהרישום גם במרפאה ציבורית וגם בפרטי, לפי התרשמותי אינך מה שנקרא "חולת נפש", לכן גם אין מה לחשוש מאשפוז כפוי או החרדות השונות שהבעת. גם לא תהיה בעיה עם ההריון. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש