איך יוצאים מזה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לאחרונה איבדתי את מקום עבודתי, וגם מערכת יחסים שנמשכה כ-8 חודשים וכללה מגורים משותפים. אני מרבה לבכות, כמעט ולא אוכלת, ומתפללת לאלוהים שיקח אותי מכאן... אני על הסף, כך אני מרגישה. נמצאת בפסיכותראפיה כבר יותר מחצי שנה, אך זה לא מספיק לי הפגישה הזו פעם בשבוע... איך אפשר לצאת מזה? ואם אני רוצה כדורים נגד דיכאון אל מי לפפנות? האם ניתן להשיג אותם מרופא המשפחה (כי לפסיכיאטר אני לא אלך) אנא עיזרו לי
בקופות החולים רופאים נקראים "רופאי משפחה" אבל בהרבה מאד מקרים מדובר בעצם ברופא כללי שלא עבר שום התמחות ולפעמים שום השתלמות אחרי סיום הלימודים שלו באיזושהי אוניברסיטה בחו"ל. מה רופא כללי מבין בפסיכיאטריה? בד"כ הרבה פחות מכל האנשים הסובלים שמשתתפים בפורום הזה. אם הרופא *מומחה* ברפואת משפחה זה סיפור אחר אבל ההבדל לא תמיד גדול. יכולים לתת לך בטעות תרופה שגויה או במינון שגוי. אם הרופא אחראי הוא לא יתן כלום ורק יפנה לפסיכיאטר. כשאני שאלתי רופא רגיל בקופ"ח שאלה על ווליום הוא ענה לי "אין לי מושג, אתה צריך לשאול מומחה". כששאלתי על תרופות אחרות הוא חיפש בספר אבל לא תמיד הבין בכלל את האנגלית הקשה שרשומה שם. טוב מה אפשר לצפות ממישהו שמרוויח 20 ש"ח לשעה. אם את רוצה כדורים לכי לפסיכיאטר בלבד.
אבל אני לא רוצה הערכה פסיכיאטרית, אני לא חולת נפש, פשוט בדיכאון
הי גל נראה כי ההחמרה בדיכאון נובעת מגורמים חיצוניים\ סביבתיים כמו הפיטורים או הפרידה ולכן לא בטוח שדווקא כדורים יעזרו פה כי הם לא ישיבו את מה שאבד ( אני אומרת זו בהסתייגות רבה כי אני לא יכולה לקבוע זאת). אני חושבת שמה שיועיל לך הם אותם שיחות שאת הולכת ואולי עכשו בתקופה הקשה כדאי להגדיל את טווח השיחות לפעמיים בשבוע. תרופות פסיכאטריות, עדיף שיינתנו על ידי פסיכאטר ולא רופא המשפחה משום שהפסיכאטר מומחה בזה והוא בעל ידע רב יותר בנושאים הנל. לא מובן לי מדוע אינך רוצה לגשת לפסיכאטר? פסיכאטר הוא רופא כמו כל רופא אחר והיום המודעות לנושא הפסיכאטריה היא רבה יותר והסטיגמה פחותה . אנא שקלי זאת שוב כי אין לך טעם לסבול בהצלחה, אריאל
אני התחלתי לקחת כדורים בעקבות סיבות קרובות לשלך. הם לא מחזירים לי את מה שאיבדתי אבל התחילו להשפיע ולפחות התדירות של מצבי הדכאון הם עם יותר רווחים, ומאפשרים לי לראות את המצב כמו שהוא, ולטפל בזה. גם אני לא רציתי ללכת לפסיכיאטר, הרי אני "נורמלי". אבל זו היתה רק דיעה קדומה. יש היום לפסיכיאטריה את הכלים לעזור לנו, למה לא לנצל אותם? לא היית רוצה לחוות רגעים של שקט, לנשום יותר טוב? רק תלכי, תבררי, ותראי מה יקרה. בהצלחה.