לד"ר הידש ולחברים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
חזרתי. היה קשה, אין מילים שתוכלנה לתאר את ההרגשה ואת מה שהיה. אחד המשפטים שמהדהד לי בראש, משהו שהבת שלי אמרה לי מתוך הדמעות - "אמא, אני זוכרת את הריח שלה" שאלתי - "איזה ריח?" אמרה - "ריח של ....._(השם שלה), לא זוכרת עוד ריח כזה מאף אחת מהחברות שלי" "גם את החיוך שלה" שנשאר מגיל שנתיים, ענק, חם ומלא טוב. ונגמר.
ליבי נצבט בקוראי את ההודעה שלך. אין מילים לסבל ואי אפשר לתפוס את הטירוף הזה. אני שולחת לך חיבוק גדול גדול ומאמצת אותך בחום אל ליבי. אני תמיד פה ותרגישי חופשי לפנות אלי - ת-מ-י-ד!!!! שלך, אריאל
תודה על הכל, כל כך מעריכה את האיכפתיות והרגישות שלך:-)))))) עוד יבואו לך ימים יפים ומוארים!
