את אינך
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לזכרה של הילדה המקסימה שגדלה איתנו, צמחה והפכה לנערה מיוחדת. נהרגה היום בפיגוע בירושלים. כל כך כואב. תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות תגיד לי למה אין אמת רק הזיות אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם תגיד לי איך עם המוות אתה חי מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?!. תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איך...
לנטע שלום, אני ממש דואג, על מי מדובר? הידש
קיבלתי צמרמורת מההודעה. מישהו יכול לעדכן? ביי מישהי
"פגשתי אותו בלב במדבר יפה שקיעת שמש ללב עצוב ציירתי לו עץ וכבשה על נייר והוא הבטיח לי שישוב הנסיך הקטן מפלוגה ב לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח וכל שושניו הם קוצים כעת ולבו הקטן קפא כקרח..... " הפעם זו נסיכה קטנה ותמימה.. צעירונת כזאת רק בת 19 וכבר לא פה. מתי הגיע השלב שהחיילים שנהרגים קטנים ממני??? רק עשה שחברי כיתתי יסימו את השירות.. יש עוד מעטים שכבר קצינים.. אנא שמור עליהם. ליאה.
אם לא היית משוטטת, לא הייתי יודעת. הכרת אותה כשהיתה ילדה, נכון? תספרי לי איך היא היתה... (כאן, במייל או בטלפון). ואם את צריכה "ביקור עידוד", רק תגידי. (אין צורך לעצור את הדמעות...)
איזו ילדה? האם הכרת מישהו? אנא כתבי ל כי אני דואגת לך
כתבתי לך מייל ואני לא ידעתי אם תקראי אז העתקתי את התוכן לכאן. מאיפה את מכירה אותה??? זה באמת עצוב וכואב שמישהו נהרג בסה"כ מנסיעה באוטובוס. גם חבר שלי נהרג ככה. והכי כואב שאין לזה סוף. כנראה שאנחנו עם שנועד לסבול ולא משנה איפה אנחנו ניהיה בעולם. אבל אולי בגלל שאנחנו שורדים את הסבל אנחנו חיים ועמידים יותר. כי מה יותר גרוע מהרג של אנשים חפים מפשע?? אני מאוד מקווה שתמצאי נחמה לפחות בעובדה. שאנחנו עם חזק ולא נכנע. ולמרות כל המכות הקשות מאוד אנחנו שורדים. וכמו שנאמר באגדה של פסח. "בכל דור ודור באים עלינו לחלותנו....." אבל בסופו של דבר תמיד יש את התקווה. שבאים לחלץ אותנו מהרוע הזה. אם זה הקדוש ברוך הוא, או אם זה מושיע אחר. למרות הכאב אל תיתיאשי ותיהי חזקה. ואני מקווה שתחזקי גם את המשפחה של אותה חיילת. כי אין לנו דרך אחרת להתמודד אלא להמשיך הלאה וליהיות חזקים. ולקוות שאלו הקורבנות האחרונים.
את מוכנה לשתף אותנו? איפה את? כתבת ונעלמת. כולנו דואגים לך. כ"כ עצוב וכואב. מתי כל זה ייגמר?