שאלה

איך קוראים לבעיה של אדם שבה כמה שתרצה אותו כמה שתתן לו תעניק לו והכל הוא לא ירגיש אותך חלק ממנו. גם אם תהיה הבן שלו שתמיד נמצא איתו ועוזר הוא ימשיך לראות באחרים כאילו הם שלו וכאילו הוא מחוייב להם. למשל אם אתה הבן שלו ותמיד עוזר לו והוא יודע את זה שרק אתה עוזר לו ורק אתה אוהב אותו והוא יודע גם שהאחים שלו (שאותם הוא מרגיש כאילו הם חלק ממנו)אפילו לא מתיחסים אליו, והוא בכל זאת ממשיך להרגיש אותם כחלק ממנו ודואג להם כאילו הם מבשרו ולעומת זאת אתה שאתה אח אחר (או הבן שלו או האבא שלו או גם מישהו מבשר בשרו)למרות הכל הוא לא מרגיש אותך כחלק ממנו כמו שאותם הוא מרגיש חלק ממנו ולכן אפילו אם תיתן לו את כל נשמתך הוא עדיין לא ידאג לך באמת אלא רק יעשה את עצמו לידך כאילו הוא דואג לך שהרי הוא יודע שרק אתה באמת אוהב אותו ורק אתה באמת עוזר לו אבל למרות כל המודעות שלו הוא עדיין לא מרגיש אותך כחלק ממנו. ברצוני לדעת אם תופעה כזו מחמירה ומפריעה לתפקודיומיומי של הבנאדם הזה, אז איך קוראים לתופעה הזאת כאשר היא מוגזמת ומהווה בעיה -באיזה הפרעות נפש בעיה כזו יותר שכיחה ?

לדגנית שלום, לא כל התנהגות אנושית נכנסת לאבחון והפרעות הנפשיות. יתכן שמדובר על דבר תרבותי, יתכן שקיימים כעסים רבים על האמא כך שישנה התנכרות לבן למרות התלות בבן וכך הלאה. אני לא חושב שמדובר על הפרעה נפשית, אבל בודאי שישנו כאן דפוס של התנהגות שמאוד מקשה על החיים, את תורמת ועוזרת ומצד שני לא מקבלים תמורה או מלת תודה כפי שמצפים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נתתי סתם דוגמא אבל התכוונתי לשאול איך קוראים להתנהגות כזו כאשר היא 1:היא סתם ללא סיבה זאת אומרת אין לא שום סיבה לכעוס על מישהו והוא יודע את זה 2:העניין הזה שהוא לא מרגיש אותך חלק ממנו ולא נותן תמורה למי שמגיע לו (העדפה לא צודקת ללא שום סיבה). 3:כאשר ההתנהגות הזאת חורגת מגבול הנורמה ומזיקה לעצמו. כיצד קוראים להתנהגות כזו כשמתקיימים בה התנאים האלה