שאלה לד"ר גיורא הידש

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

08/06/2003 | 02:48 | מאת: טל

אני שואלת שאלה בשם אח של חבר שלי. הפרש הגילאים בינהם הוא שנתיים, וכאשר חבר שלי היה מאוד קטן, מלידתו ועד גיל שלוש לערך הוא היה חולה מאוד במחלות שונות אשר הצריכו טיפולים רבים ותשומת לב רבה, כמו גם אשפוזים לא קצרים בבתיהחולים. כמובן שפועל יוצא מכך האח הגדול קיבל פחות תשומת לב. כיום, כשהוא כבר בן 26, התנהגות האח היא בלתי נסבלת. לאורך שנים הם חיו בחדר אחד, כאשר לאח הגדול יש "קריזות" לא נורמליות, בהן הוא פשוט יוצא מדעתו בעצבים על כל המשפחה, לעיתים ללא סיבה כאשר רוב החיצים היו לכיוון חבר שלי. כמו כן בתקופת התיכון לא היה יוצא הרבה מהבית ומתחבר לאנשים אלא שקוע במחשב כל היום. כעת חבר שלי עזב את הבית לטובת דירה שכורה אך הבעיה נותרה בעינה, והחצים מופנים כעת כלפי האח שלישי (הפרש של 10 שנים מהאח הבכור, 8 מחבר שלי). ההתפרצויות הן לעיתים מאוד לא מוצדקות כמו למשל מריבה על שלט הטלויזיה שהסתיימה בשבירת חפצים ומכות. כמו כן דבר שהוא עושה הרבה זה לנקום בשאר המשפחה על ידי לקיחת מתנות שנתן להם בעבר כעונש. כתוצאה מהתפרצויות אלו הוא גם נוטה מאוד בסיומן לקבל מיגרנה נוראית. הבעיה כיום היא שהאח הצעיר ביותר "לומד" מאחיו הבכור ומתפרץ כך אף הוא. בחודש האחרון המצב הסלים מאוד, לאחר ריב מאוד גדול בו נשברו חפצים, טלפון נייד חדש הושלך לאסלה, ומכות (האח הצעיר טוען "הוא ניסה להרוג אותי"), האח הצעיר לא מדבר עם אף אחד מחברי המשפחה למעט חבר שלי שבעצם נמצא די מחוץ לעסק כי הוא גר בשכירות (מאז ומתמיד הם גם היו הכי קרובים כי יש להם תחומי התענינות משותפים). השאלה שלי היא כזאת: א. האם ייתכן שהשנים הראשונות האלו השפיעו במידה כזו עד היום והן הגורם להתפרצויות? ב. האם יש איזשהו סוג של טיפול פסיכיאטרי היכול לעזור לאח הגדול? או שמא רק טיפול פסיכולוגי? אני טוענת שרק פסיכולוגי אך יש ביני לבין חבר שלי אי הסכמה. אם כן אנא פרט אילו תרופות למשל.

08/06/2003 | 07:12 | מאת: אריאל

אני חושבת שיהיה טוב לו יגש האח לאיבחון פסיכאטרי. התפרציות הזעם וההתנהגות שלו נובעות כנראה מאיזה שהם משקעים שאותם הוא צריך לברר. כל ההתנהגות משדרת מצוקה והוא צריך לקבל עזרה בהצלחה אריאל

08/06/2003 | 23:44 | מאת:

לטל שלום, אין ספק שישנה בעיה והבעיה חמורה כיוון שהיא משפיעה על כל המשפחה. לכן חשוב ביותר לטפל וכדאי לטפל כדי למנוע נזקים בעתיד. כמובן ששיחות עשיות לעזור, לעתים במצבים כאלו האדם אינו מוכן ואינו פתוח להגיע לטיפול. ישנם גם טיפולים תרופתיים שעשויים לעזור. אבל כפי שאריאל כתבה הדבר החשוב ביותר הוא אבחון ומכאן להתקדם. הסיבות למצב פחות חשובות מה שחשוב יותר הוא מה ניתן ומה צריך לעשות כדי לשפר את העתיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש