פאקסט

שלום לכולם, אני בת 28 ומשתמשת בפאקסט כבר שנה, חייבת לציין שאני מרגישה בנאדם אחר מבחינת איכות חיים, מבחינה גופנית שגם התחילה להפגע מהלחצים בחיים,מבחינת מצב רוח .... היום לאחר שנה קורה שאני מרגישה יותר טוב בשעות שהפאקסט כבר לא משפיע (אחרי 20 שעות בערך), רצוי לציין שסבלתי מחרדה והייתי ממש בפאניקה וחוסר תפקוד במשך כל שעות היום ולא הייתי מודעת לכדורים במשך בערך חמש שנים יותר מידי!!! שבהם הפסדתי הרבה בחיי!!! לא הייתי מסוגלת לצאת עם גברים , לא הייתי יכולה לתפקד בקיצור מחוץ לבועות שיצרתי לעצמי (בית..) והיום אחרי הכל אני מרגישה הרבה יותר טוב אך לאחרונה כמו שציינתי אני מרגישה שוב את הפגיעות ואת החשיפה. האם זה קורה? שאחרי שנה הכדור כבר לא משפיע? ומה יכול הפסיכיאטר שלי לתת לי במקום, וכמה זמן עד שאני ארגיש שוב חזקה מחדש. אודה על התייחסות. בריאות לכולם

למיכל, אני שמח לשמוע שחזרת לפעילות ואת מרגישה טוב. עושה רושם שטיפול תרופתי אכן מועיל לנפש ואף משפר תכונות קוגניטיביות כמו ריכוז וחשיבה מופשטת, ואני כסטודנט לביולוגיה בטכניון צריך אותן במיוחד. לצערי, בחודשיים האחרונים אינני מסוגל ללמוד - אני קורא שורה מתרגיל או ממאמר וחושב לאחר מכן על כל הדברים האחרים. בנוסף, אני מרגיש שההרצאות "חולפות" על פני ואני לא מסוגל לקלוט את מה שנאמר בהן. במעבדות אני "מרחף" ונאלץ להיעזר בשותפי כדי לפעול. אני כבר לא נהנה מהלימודים כמו פעם, וחושש מתקופת הבחינות. אני חושב שמדובר בהפרעה דכאונית שגורמת לי להסתגר סביב עצמי ולראות את עצמי כתלוי באנשים אחרים. הוזמנתי לבדיקה ע"י רופא פסיכיאטר במרב"ך ליד ביתי במטרה לקבל טיפול תרופתי. אני מקווה שהטיפול יעזור, אחרת זה לא יהיה טוב.

תודה דני על ההתייחסות ובהצלחה בלימודים. אני לא הלכתי ללמוד גם כתוצאה מהפחדים והחששות ולא הייתי מודעת לטיפולים האלה. כל הבעיות שציינת מראות שאכן ... משהו השתנה אצלך והנך צריך טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי אכן עוזר , לי בכל אופן בבעיות שציינת - ריכוז וכדומה ואני משתמשת בפאקסט 30 מ"ג כל יום כדור, כמובן שלוקח זמן להתרגל לכדור. - חודש משהו כזה הכי חשוב שתגיד לפסיכיאטר מה אתה מרגיש כי מטרתו היא להתאים לך תרופה לתופעות שלך. לצערי בעולמנו המודרני יותר ויותר אנשים "משתמשים" ולא יכולים לתפקד ללא עזרה בחברה התובענית הזו, והפגיעים הם האנשים הרגישים בדרך כלל. נקווה שלכולם תהיה עזרה ושנרגיש טוב.

אני מאחלת לך בהצלחה ואם תוכל תעדכן אותנו אריאל

כן, מיכל מנסיוני, זה אכן קרה לי, אבל לפעמים תוספת במינון יכולה לשנות. יש גם אפשרות להחלפת תרופה מאותה המשפחה. ולפעמים גם החלפה לסרוקסט (המקור האמיתי) עוזרת. בקיצור ללכת לרופא, תמיד כדאי...

קראתי בפורום על רגש, ופעם קראתי משפט שאמר: אדם הוא יצור רגיש ולכן הוא צריך חופש. מפה משתמע שכל הבעיות הנפשיות נגרמות כתוצאה מחוסר חופש בחברה המודרנית. כי חופש ממשי אין לנו, צריך לקום לעבודה "מודרנית" והכל כבר כל כך מתקדם ללא התייחסות לאיך שהאדם בנוי מבחינה פסיכולוגית - נפשית והעיקר הקידמה. מה דעתכם?

מיכל המקסימה אני שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב ומחוזקת יותר אם זאת אל תלחצי מנפילות אם ישנם כל עוד אלה לא נמשכות תקופה ארוכה. את צריכה לבחון האם ההרגשה הרעה נמשכת מזה זמן או שמדי פעם זה בא והולך. אני גם השגתי איזון עם הרמרון אחרי גיהנום נוראי ועדיין יש לי נפילות פה ושם אבל הם פה ושם ועל זה הדגש. עקבי אחר הדברים ונסי לא להיכנס ללחץ. אני מאמינה שיהיה בסדר וגם אם צריך להחליף כדור או להעלות מניון היום ישנם הרבה דרכים ואת תמצאי את הטיפול שמתאים לך תעדכני אותנו טוב? שלך, אריאל

למיכל ודני ולכולם, שמחתי לשמוע שאתם מרגישים טוב יותר וישנה תועלת רבה בטיפול שאתם נוטלים. כמו כן שניכם כתבתם שאתם נוטלים טיפול תרופתי ללא פסיכותרפיה, שיחות תמיד אפשר להוסיף. בקשר לשאלה הכללית. נוטלים טיפול במשך מספר חודשים, הטיפול עוזר ואחר כך ישנה ירידה במצב. זו שאלה קשה מאוד לכל רופא מפני שההתלבטויות במצב זה הן רבות. אבל לפני שאענה אז הערה כללית נוספת. למזלנו ושמחתינו התרופות הן תרופות עדינות, ולכן אי אפשר לצפות שהן ישנו את האדם מקצה אל הקצה (ברוך השם), ולכן אם קורה משהו מעציב, יתכן ותהיה ירידה במצב הנפשי למרות הטיפול התרופתי. השאלה מורכבת מאוד מפני שהאפשרויות העומדות בפני הרופא אינן פשוטות. לא תמיד עליה במינון או אם מחכים קצת אז יש שיפור. כעת צריכים לשקול החלפת הטיפול התרופתי. בכל החלפה יש סיכוי לשיפור במצב, אבל יש גם סיכון שהתרופה החדשה לא תתאים ואז תהיה ירידה. לכן רק אם ישנה ירידה חמורה במצב הנפשי אני ממליץ על החלפת התרופה. אבל כמובן שכל אדם לגופו ולפי ההיסטוריה שלו ולפי המצב שלו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש