מה לעשות דר' הידש?

שלום דר' הידש, אני חולת מניה דיפרסיה ולוקחת כדורים לאיזון מצב הרוח (טגרטול) מזה חצי שנה. הבעייה היא שאני מרגישה שכול הקסם שלי אבד. אני מרגישה משעממת (את עצמי ואת הסביבה) וכאילו שכל מה שהיה לי פעם להציע, שהיה מהול בהמון מקוריות וצ'ארם בלתי נדלה, הלך לעולמו והותיר אחריו מסה נבובה של זכרונות ושתיקה. הייתי פעם אדם מלא עניין שמושך אליו את כול הסביבה וגם את עצמו. למרות שהרבה פעמים ה"דמות" הצבעונית הזו הייתה גורעת ממני הרבה כוחות, היא הייתה מספקת לי כוחות מסוג אחר. מעניין לדעת שחבריי דווקא נהנים ממני החדשה, אומרים שסוף סוף אפשר לדבר איתי, שאני קשובה ואני פתוחה לאנשים ולמה שיש בהם, שאני כבר לא "אחוזת תזזית" לדבריהם. אני שואלת אותם- אז למה הייתם חברים שלי פעם? והם עונים תשובות כמו- היית שוס, סוג של קסם אבל תמיד היה ברור שמתחת לכול זה היה בן אדם נפלא. אני מרגישה קצת אחרת בקשר לעצמי, אני מתגעגעת לבועות הפנימיות האלו שחיו בתוכי ותססו בקצב מסחרר, היום אני מרגישה (ואני חושבת שכך אני גם ניראית לאנשים מבחוץ) פשוטה, לא מיוחדת ובעיקר נטולת כול ערך מוסף לתרום. אין לי יותר מה לתרום בשיחות או איך לשעשע אנשים סביבי ואת עצמי. זה מתסכל- אני במערכת יחסים חדשה עם אדם מאוד מיוחד בעצמו ואני מרגישה שהוא מתבעס ממני, מזה שאין לי צבע להוסיף ליחסים- אני יכולה להבטיח לך שאני בפירוש מרגישה בחסרונו של הצבע. אולי זו האנלוגיה הטובה ביותר- פעם אדום היה אדום וצהוב צהוב, היום הכול נראה קצת אפור. אני מתפתה להפסיק לקחת את התרופות למרות שאני מכירה את התוצאות. מה לעשות? האם אני שהיכרתי הייתה המחלה ואני בעצם בן אדם משעמם ואפרורי? האם בגיל 30 אני אמורה "למצוא את עצמי"? כאילו אף פעם לא ממש הייתי? אודה לתשובה ואני מתנצלת על ההודעה הארוכה.

שלום רב, דווקא הודעתך בכלל לא משעממת והיא נוגעת במידה רבה ללב של התחושה של מאניה דפרסיה. ישנה אימרה שיטחית האומרת שכאשר האדם במאניה הוא מאושר וכל העולם סביבו בוכה, כאשר האדם בדיכאון הוא בוכה והעולם יותר שקט. לעצם העניין, כאשר אדם בפעילות יתר הוא שמח ומרכז החברה, אבל יש כאן משהו מאוד מרוכז בעצמו ונרקיסיסטי, לכן למרות התחושה שלך שאת מרכז החברה ומוסיפה למערכת היחסים, לעתים את מרוכזת מדי בעצמך, ולכן כעת החברים שלך אומרים שאת יותר פתוחה ויותר קשובה. צריך להבדיל בין ההרגשה הפנימית וגם לשמוע את ההדים והתגובות של החברה, האם למרות ההרגשה הפנימית שלך שאת משעממת אלו גם התגובות של החברה ושל החבר שלך? או אולי זו הרגשתך והם חושבים אחרת? גם עם טגרטול ישנן עליות וירידות במצב הרוח, כך יתכן שתהיי עליזה יותר מעכשיו עם הטגרטול או עצובה יותר. טגרטול הוא מייצב מצב רוח אבל אינו מכניס לדיכאון, להיפך, הוא מייצב ומונע דיכאון. אני מקווה שלא תתפתי להפסיק את הטגרטול ולא "תמציאי" רציונליזציות להפסקתו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש