טירוף

שלום. אני ממש לא יודע איך להתחיל את ההודעה אז אני פשוט אזרוק את כל מה שעולה לי בראש.... אני בן 17 וחצי. אבא שלי מטורף. הוא כל הזמן מתעצבן משטויות ונותן עונשים לא רציונליים. הטירוף שלו התחיל לפני כמה שנים, כשאמי חלתה בסרטן השד. הוא נעלב מכל שטות והוא פשוט מעורר רחמים. הוא ממש מוריד את רמת החיים בבית, למרות שהוא מרוויח הרבה מאוד כסף וקונה דברים, הוא משרה בבית אווירת דיכאון. אמא שלי, אישה נהדרת, רוצה לעזור לו למרות שהוא רשע גם כלפיה, כל הזמן מחפש לריב, איתה ועם כל העולם. הדבר היחיד שכנראה מרגיע אותו זאת הגיטרה. נגינה בגיטרה היא כל חייו. לפני בערך שבוע, אבא שלי שוב רב איתי על שטות ואנחנו שוב לא מדברים. דיברתי עם אמא, והיא אמרה שהיא יודעת שלא עשיתי כלום ושהוא סתם מחפש לריב, ושהוא ככה עם כולם, גם בעבודה. ושהיא לא יודעת כבר מה לעשות, ומאז המחלה וניתוח המעקפים שלו שכשל הוא פשוט לאט לאט מאבד את השפיות. היא אמרה שאם היא הייתה בריאה, היא הייתה עוזבת אותו כבר מזמן ולוקחת אותנו, שלושת הילדים (20,17 ו-11) איתה. החלטתי לכתוב את ההודעה הזאת עכשיו, מכיוון שהגיעו מים עד פני תהום. אמא שלי ניגשה אלי בוכיה והתחננה שאני אשלים איתו שוב למרות שהיא הבטיחה לעצמה ולי שהיא לא תעשה את זה שוב. שוב הסיטואציה שאני מכיר אותה כ"כ טוב - אני צריך לבקש סליחה על כלום. לא עשיתי שום דבר רע ואני בכל זאת צריך לבקש על זה סליחה. אבל הפעם, בניגוד להרבה מאוד פעמים קודמות, החלטתי שלא - נמאס לי, ואני לא אמשיך להוריד מכבודי ואעשה את זה שוב. אמא שלי, שבורה ובוכיה, יצאה מהחדר. אני כבר לא יודע מה לעשות. אבא שלי הוא איש מטורף. אני חושש שהוא יתחיל להשתמש בכוח פיזי (הוא אף פעם לא עשה את זה), ואז אני אאלץ לפוצץ אותו במכות. ואז הוא עלול לשלוף סכין. כי אני יודע שהוא מסוגל למרות שהוא אף פעם לא עשה את זה. ואז לא יהיה טוב. ממש לא. אני כבר לא יודע מה לעשות. אני לא יודע מה תכלית ההודעה, למה כתבתי אותה.

הי אסף צר לי על הסבל שלך ואכן זה לא מגיע לך. אני לא חושבת שאתה צריך לבקש סליחה כל הזמן על משהו שלא עשית כי אין ספק שזה פוגע בך ובצדק. אני מניחה שהתגובה של אבא שלך באות ממצוקה קשה שלו וזו הדרך שלו לאותת על כך. אני באמת חושבת שיש מקום אולי לעשות אסיפה משפחתית. נסו לשבת כל המשפחה ולספר לו מה אתם מרגישים ולשמוע ממנו מה עובר עליו. יתכן וזה שהוא יראה חד וחלק שהתנהגותו פוגעת בכם ואתם מצדכם תראו לו שאיפכת לכם ממנו ,שזה יעשה משהו. שווה לנסות. האם הוא שקל ללכת לטיפול פסיכאטרי\ פסיכולוגי?

אמא שלי ביקשה ממנו ללכת, אבל הוא לא מסכים. אני כבר מרגיש כלפיו שום דבר שקשור באהבה. רק כעס, זעם ושנאה. וגם רחמים.