"הביצה או התרנגולת..."

מה קודם למה? -הרגש או המחשבה? כלומר: עפ"י הגישה הקוגניטיבית נראה שהמחשבה קודמת לרגש ולמעשה קובעת אותו. ואילו לפי גישה אחרת-הרגש קודם למחשבה וקובע את המחשבה שתהיה. מה דעתכם?ועוד נק' למחשבה: אילו השלכות ניתן ליצור מכאן?

מהי השיטה השניה שקובעת את ההיפך? לדעתי המחשבה קובעת את הרגש כלומר לדוגמא קודם כל יש מחשבות שליליות ורק לאחריהן דיכאון וכו'

אני דוגלת, חד משמעית, בשיטה הקוגניטיבית שעל פיה המחשבה קודמת לרגש. מציאות --> מחשבות --> רגשות אני אתן דוגמה- אם למשל יש שני אנשים שהלכו למספרה ויצאו עם תספורת חדשה. ניגש אליהם חבר ואומר להם שהתיספורת ממש לא מתאימה להם ולא יפה. איש מס' 1 - מיד יפגע, יעלב, יתבייש וכו'.. איש מס' 2 - ימשיך הלאה וזה לא יפריע לו בכלל. למה לדעתכם אדם 1 הגיב כך ואדם 2 הגיב אחרת? כל אחד מהם חושב בצורה שונה. אדם מספר 2 בעל ביטחון עצמי, עושה מה שטוב לו, מה שהוא אוהב, או שאותו אדם שהעיר לו לא מעניין אותו והוא לא מספיק חשוב לו כדי להיפגע ממנו ואילו אדם 1 נפגע מהר מכל אחד, לא בטוח בעצמו, מפחד שיצחקו עליו, שידברו עליו מאורחי הגב, או שדעתו של החבר ממש חשובה לו וכו'... כל המחשבות שעוברות לשני האנשים האלה בראש הן אלה שקובעות את הרגשות שיופיעו מיד לאחר מכן. המחשבות האלה לא חייבות להיות מידיות, הן יכולות להיות גם סטיגמות ומחשבות קודמות ואז באותה רגע שאדם זה או אחר מעיר להם המחשבות צצות. ההשלכות של כל זה הן שאנחנו יכולים לשלוט ברגשת שלנו!!! אם לא נגיד לעצמנו כשמשהו אחד לא מצליח לנו - "אוף, שום דבר לא מצליח לי" נהיה פחות עצובים, פחות בדיכאון. כנ"ל לגבי "אין לי שום דבר בחיים" וכו'... מהרגע שאני החלטתי שפחות חשוב לי מה אחרים יחשבו על זה שיש לי חרדה, או מה יקרה שאני אפגוש בחוץ אנשים שאני מכירה והם יראו אותי בחרדה, אני מצליחה הרבה יותר להתקדם! מסקנה - תחשבו חיובי = תרגישו חיובי!

יפה מאוד יפעת ואני שמחה שזה עובד בשבילך אבל אני בכל זאת חושבת שהרגש קודם למחשבה!למה?-נשמע לי מאוד הגיוני שמחשבות לא מופיעות "יש מאין" ,אלא מופיעות לאחר רגש מסוים.שהרי גם "ביטחון(עצמי)" הוא רגש! אשמח גם להתייחסותו של ד"ר הידש בנוגע לסוגייה!