איך?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, הייתי רוצה לקבל עצה לגבי נושא שיש בכוח להשפיע על אושרי ומהלך חיי. אני התאהבתי בבחור אשר עזר לי רבות בעיקר בתחומים של הנפש.עם הזמן יצא לי להכיר אותו עוד ועוד וכעת אני מעוניינת להתוודות על אהבתי אליו. הבעיה היא שאינני יודעת כיצד לומר את הדברים וגם אינני יודעת איך אוכל להתמודד עם דחייתו(מקוה שלא תהיה אבל אם תהיה...)לאחר שאומר את הדברים. כאשר בונים כל כך הרבה אשליות לגבי אדם מסויים(ואני יודעת שדבר זה מוטעה ואינו נכון לגבי כל עיניין בחיים)אך בכל זאת,אני אוהבת אותו ומפחדת שידחה אותי. איך אוכל להתמודד עם זה מבלי לשבור את כל מהלך חיי,כי זה מה שאני מרגישה שיקרה במקרה של דחייה,כי הרי עצם התקווה שנהיה יחד נתנה לי כוח להמשיך קדימה למרות כל הקשיים ועכשיו,כשזה מתקרב אינני יודעת מה לעשות. אודה לך אם תוכל לייעץ לי.
לדעתי - במערכת היחסים בינכם את הגעת למקום בו היית רוצה להתקדם הלאה. להמשיך מקשר ידידותי בלבד לקשר של אהבה, של מחויבות, של זוגיות. כאשר הגעת להחלטה הזו, אין דרך חזרה. לומר לו את אשר את מרגישה וזה אומר לקחת סיכון. אולי הוא לא ירצה, אולי הקשר הידידותי בינך לבינו - מספק אותו, אולי הוא לא רוצה לקחת את הידידות הזו הלאה. במקרה כזה תכאבי, תסבלי ויעברו עליך ימים לא קלים, כמו כן יש סיכוי שתפסידי את הידידות הזו. אבל - למרות שזו נשמעת קלישאה ,ומהמקום בו את נמצאת כמעט בלתי אפשרי, גם זה עובד! תלכי הלאה, תכירי מישהו אחר...... ואם גם הוא מרגיש ואם גם הוא רוצה, מה טוב! אולי גם הוא התלבט ולא ידע איך להגיד לך שהוא מעונין ביותר.... להשאר איתו במקום של ידידות , מצב בטוח, מוכר, הראש מלא בפנטזיות ובאשליות,אך אין התקדמות והכל תקוע..... תחליטי מה שתחליטי, אני איתך, מחזיקה לך אצבעות:-))))
היי, אני תמיד מעדיפה ,לומר מה שמרגישים,ללכת עם הלב. רק קחי בחשבון שאם הוא לא מעוניין,את יכולה לאבד אותו גם כידיד. לכן,אני חושבת שקודם קחי את על עצמך משימה ותעבדי על עצמך,שאם זה יקרה ואכן תאבדי אותו,תכירי במצב ושלא יגרום לך לעצב גדול. אני הייתי הולכת על זה. בהצלחה, שגב
אספר לך סיפור מהחיים. יש לי ידיד. עזרנו מאד זו לזה וזה בתחומי הנפש. מאד רציתי להתקרב אליו יותר. אהבתי אותו מאד עד כדי כך שרציתי שיהיה אב ילדיי. אולם הידידות איתו הייתה כה חשובה לי. החלטתי לא לוותר עליה. החלטה קשה ביותר, ואיני יודעת עד היום אם אני שלמה איתה. בינתיים חלפו להן השנים. איש איש הלך לדרכו. אנחנו עדיין ידידים טובים, אולי קצת פחות, אבל אנחנו יודעים שנהיה שם תמיד אחד בשביל השני. הקרבנו הרבה זה למען זו וזו למען זה. בדיעבד, אני יכולה לומר לך, שלמרות האהבה הגדולה מאד, אני חושבת שלא היינו יכולים לחיות ביחד בשום אופן. אולי אני מנסה לשכנע את עצמי בכך כדי להקל. כמו שכל הקודמות טענו - הניסיון כרוך בסיכון. את צריכה לדעת שאת עלולה להיפגע, ולהיות מסוגלת לעמוד בפגיעה. להיות חזקה. לעולם אין לדעת איך דברים היו מתגלגלים אילו ההחלטה הייתה שונה. פנינו בצומת לכיוון אחד וזהו. צריך לנצל הזדמנויות, לקחת סיכונים, כי אחרת לא מתקדמים. אין דרך אחרת. צריך לדעת לספוג מהלומות. בהצלחה בכל אשר תבחרי
לאריאל ולכותבת שלום, שאני יבין למה ידיד ולא חבר? האם הוא נשוי? בכל מקרה שיהי לכם לכולנו שבוע טוב גל גל
פה בפורום. מי שרשם את ההודעה בשם אריאל אנא לבחור שם כינוי אחר כי יש כבר אריאל אחת פה תודה
בכל מקרה המלצתי עדיין תקפה לאריאל2 (החדשה). וגם אני ממליצה שאריאל החדשה תמצא לה כינוי אחר כי זה מאוד מבלבל!
אריאל שלום, ההתמודדות עם הדחיה עלולה להיות קשה,אבל גם המחשבה שלא ניסית עלולה להיות קשה לא פחות. עצתי לך לקחת את ההחלטה של לנסות ולבדוק עם אותו בחור שכן היא היחידה שכוללת בתוכה גם סיכוי ולא רק סיכון. ובהצלחה מיכל