ליפעת

קראתי שאת עברת טיפול קוגנטיבי, את יכולה בבקשה לשתף אותנו, מה היית צריכה לעשות בטיפול?, ואיך הוא עזר לך, אשמח מאוד אם תעני לי.

הי, מה ששאלת זה דבר מאוד אישי אז תסלחי לי כי אני לא אפרט לך ממש הכל אלא בנקודות כלליות, מה גם שדי קשה להסביר דברים כאלה בכתב. קודם כל בטיפול קוגנטיבי מאמינים שכל רגש שלנו נובע ממחשבה, כפי שכבר כתבתי כאן המון פעמים. כלומר - אם יש לך חרדה זה נובע ממחשבות מפחידות, עצובות, שליליות שיש לך. ולכן יש צורך בתיקון המחשבות השליליות האלה!!! אני סובלת מחרדה וזה הטיפול שקיבלתי: 1. הפסכיתרפיסט הכין לי טבלה שכוללת את הדברים הבאים: א. מחשבה שלילית - שהרגליים יתקעו לי ואני לא אוכל לחזור הביתה. ב. אחוז האמונה שלי במחשבה הזאת - 100% ג. עובדות שתומכות / סותרות את המחשבה הזאת: סותרות - * אף פעם זה לא קרה לי למה שזה יקרה לי עכשיו?! * ונגיד ואני לא אצליח לזוז מה יקרה לי? אחרי מה דקות זה יעבור ואני אצליח לחזור הרי אין לי בעיה פיזית! זה הכל בראש. וגם אם אני לא אצליח מישהו בטוח יעזור לי, הרי אני לא אשאר שם לנצח. תומכות - * לא מצאתי שום עובדה שקרתה בשטח בעבר שיכולה לתמוך במחשבה הזאת. ד. לאחר כל הניתוח הזה מה אחוז האמונה שלי במחשבה - תמיד קרה שאחוז האמונה ירד כי פתאום הבנתי שאין לי כל סיבה לחשוש. מחשבה נוספת - חשבתי שיש לי בעיה בשיווי משקל, שאני כל רגע עומדת ליפול, שהרגליים שלי לא יציבות. אז הפסיכותרפיסט עשה לי בדיקה שנוירולוגים עושים לשיווי משקל. עמדתי בעיניים עצומות על רגל אחת והוא בדק את השיווי משקל שלי ואת מהירות התגובה שלי. והוא אמר שעברתי מצויין את המבחן ;-) בקיצור ככה הפחתנו ביחד כל מחשבה שלילית והאמנוה במחשבה ירדה. 2. חשיפה הדרגתית למקור החרדה - עשינו ביחד חשיפה הדרגתית והוא לימד אותי תוך כדי לא לנטרל ולהפחית את החרדה. צריך לחוות את מלוא החרדה בחשיפה כי זה בדוק שלאחר 10 דק', חצי שעה, שעה, שעתיים, מתישהו החרדה יורדת.... עשיתי רשימה של דברים שמפחידים אותי מ-0% לא מפחיד בכלל עד 100% הכי מפחיד בעולם. המטרה הייתה כל פעם "לכבוש" יעד אחר. 3. לימוד הרפייה - לעשות בשעת "רגיעה" כדי שב"מצב אמת" (חרדה) אני אעשה זאת בקלות ובלי שאנשים יבחינו בכך. 4. דימיון מודרך - לחשוב על התסריט הכי גרוע שיכול להיות ואז לראות מה יקרה לי אם זה באמת יקרה. זה עוזר להבין שהשד לא נורא כ"כ כמו שחושבים בהתחלה... מקווה שלא שכחתי כלום. כל הדברים האלה גרמו לי לשנות את כיוון המחשבה שלי, לחשוב שהשד לא כ"כ נורא....וזה מה שכנראה עזר לי. בהצלחה!

יפעת תודה רבה, אני איישם את מה שלימדו אותך, האמת שחלק מהדברים עשיתי לבד, בלי שאף אחד הדריך אותי, פשוט יצא לי ככה, כמו למשל לצייר לעצמי את הדבר שהכי גרוע יכול לקרות לי ולהבין שזה לא כל כך נורא כמו שחשבתי, אני עושה את זה כל הזמן כי זה מרגיע אותי. בכל אופן תודה.