חרדה כללית - האם יש צורך בטיפול?

אמא של חברה שלי דואגת כל הזמן שהכל בסדר איתה. חברה שלי כבר בת 22 וגרה איתי, ורחוק מהבית. אמא שלה מחייבת אותה להתקשר אליה כשהיא מגיעה לעבודה (שמא היתה תאונה בדרך אולי), ולאחר כל נסיעה שהיא יודעת עליה. החברה שלי טוענת שאם היא לא תתקשר לאמה, אמא שלה תקבל "התמוטטות עצבים" עד שתדע שהכל בסדר. מעבר לזה חייבת להתקיים שיחת טלפון בסביבות השעה 19:00 כל ערב, ובכל מקרה אם חברה שלי לא צלצלה הביתה, אמא שלה תתקשר אליה, ואם היא לא בבית, אזי היא תתקשר אל הסלולורי. כשאנו חוזרים בסוף השבוע הביתה, אמא שלה דורשת שתצלצל לפני שהיא יוצאת, ואם אנו מתעקבים בפקק, אמא שלה תצלצל לסלולרי לשאול למה עוד לא הגענו. נשאלת השאלה האם זה מצב הדורש טיפול? האם בחורה בת 22 לא יכולה לנסוע לעבודה, או לכל מקום אחר, בלי להיות חייבת דיווח לאמה? אני מאד מוטרד מהעניין, ובעיקר מתעצבן בכל פעם שזה קורה, וביעקר כשאני מעורב, למשל כשאני צריך לענות לטלפון מודאג. אולי אני צריך טיפול, בגלל שזה כל כך מפריע לי?

השאלה שלך היא נכונה ובמקום אך אני חוששת שהתשובה לא כל כך פשוטה מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא המציאות הלא כל כך שפויה בה אנו חיים במדינתנו. אני חושבת שהדאגה היא מובנת מאליה. סיבה נוספת ומאוד משמעותית היא שאמא זה אמא ולמרות שעדיין אינני אמא אני יכולה להיזדהות עם הרגש הזה. אני חושבת שאם הבעיה מציקה כדי להעלות את זה בצורה עדינה. האם ניסיתם לשוחח עם האמא ולהגיד לה עד כמה זה מפריע לכם? אולי כדאי לקבוע "חוקים " מסוימים כמו מספר פעמים ביום שמתקשרים או מתי היא צריכה להרים את הטלפון ולהיתקשר...אני יודעת שזה אולי נשמע אבסורדי אבל יתכן וזה יעבוד שיהיה בהצלחה

כן, היא בת יחידה. תשובה לאריאל: הכל טוב ויפה, השאלה היא איפה יש גבול לפגיעה בעצמאות שי הילדה? האם יודעת שיש לה בעייה. היא סבורה שאין מה לעשות. ככה היא.