שאלה לגבי טיפול בעזרת בעלי חיים

טיפול בעזרת בעלי חיים בבעיות / הפרעות נפשיות בכלל ובחרדה בפרט - אני ממש ממש אוהבת בעלי חיים ויצא לי לקרוא המון באינטרנט על טיפול בעזרת בעלי חיים. אני מאמינה שזה מרגיע ועוזר לטיפול גם בחרדה. מאחר ואני לא גרה לבדי אלא עם משפחתי אני מנסה לשכנע אותם שאם נביא כלב זה יעזור לי להתגבר על החרדה. כפי שכבר סיפרתי כאן בפורום התחלתי להתגבר על החרדה שלי (אגורפוביה) ואני כבר יוצאת כמה פעמים בשבוע מהבית ואפילו מאוד נהנית אבל מאמינה שעם כלב אני אצא יותר. אבל הם אומרים שאחרי שאני אצא אני אקבל כלב - כמו צ'ופר. מה דעתך ד"ר הידש, ודעתם של המשתתפים האחרים, לגבי טיפול בעזרת בעלי חיים? האם לפי דעתכם זה באמת עוזר? (אני מתכוונת בנוסף לטיפול תרופתי ושיחות ולא במקום).

איך עוזר? כלב: הוא מוציא אותך מהבית-חשוב לצאת פוגשת ומכירה באמצעותו אנשים חדשים מטפלת בו ונותנת אהבה - חשוב גם לתת והוא מחזיר אהבה ללא תנאי חתול: תלוי... הרגדולים לא שורטים ונותנים לך לאהוב אותם עד לשמים אם את מחפשת לפנק ייצור קטן ושעיר

אבל זו אחריות גדולה מאד לקחת כלב. צריך לשקול עד הסוף אם זה מתאים. ראיתי הרבה אנשים שלקחו כלבים ואין להם מושג איך מטפלים בהם כמו שצריך. צריך לדאוג לכל צרכיו לא לשכוח ולא להזניח בשום אופן: גם הפיסיולוגיים: אוכל, וטרינר, טיפול נגד טפילים וגם הפסיכולוגיים: לצאת איתו מספיק פעמים ביום למספיק זמן, לא להשאיר אותו יותר מידי לבד בבית, לשחק איתו, ולאהוב לאהוב לאהוב

גם אני סובל מאגרופוביה,אשמח לדעת איזה טיפול תרופתי עזר לך?? תודה-אודי דרך אגב איך התחילה אצלך האגרופוביה???

הם אומנם לא כלבים אבל לי יש 3 ואני כל כך נהנית. יש להם תחושה כשמישהו חולה או יש מצב רוח רע, הם ישר באים ומתלטפים , לא צריך לטייל איתם והם מתרחצים לבד. כיף גדול!!

הכרתי פה המון אנשים עם חרדה אבל לא אגורפוביה, אז נעים מאוד! אני מקבלת טיפול תרופתי שלא עזר לי לחרדה אלא יותר למצח הרוח - "סרוקסט". נתן לי כוח לצאת מהמיטה, לעשות דברים כל היום, ליהנות ממה שאני עושה, לצחוק. הטיפול שלפי דעתי יותר עזר לי היה טיפול שקיבלתי מפסיכותרפיסט (שהוא גם הפסיכאטר שלי) - 10 פגישות שבהם הוא לימד אותי לשנות את קו המחשבה שלי - לתקן מחשבות שליליות, להבין מחשבות שמונעות ממני להתקדם (תרתי משמע) ולדעת ליישם את זה לבד. אני מאוד מאמינה בזה שכל רגש שלנו נובע ממחשבה מסויימת. כלומר אם אנחנו חרדים זה נובע ממחשבות שגורמות לנו להיות חרדים, ברגע שנשנה אותם החרדה תחלוף. אחת המחשבות המפחידות ביותר שהיו לי זה שהרגליים שלי יתקעו לי בחוץ. בעזרת הפסיכותרפיסט נברתי בזיכרון שלי והבנתי שדווקא כל פעם שהייתי בחרדה דווקא הרגליים שלי היו כמו של צבי :-)) מהר מאוד הצלחתי לברוח, אז למה שעכשיו הם יתקעו?! אולי אני מציגה את זה בקלות אבל זה לא. זאת עבודה קשה אבל עובדה שלי זה עוזר. אני אמנם רק בחודשיים האחרונים מצליחה להתקדם אבל יש לי עוד דרך ארוכה ואני מאמינה שיהיה טוב בסופו של דבר! מקווה שגם אצלך :-) אתה שואל איך התחילה האגורפוביה - זאת שאלה מאוד טובה ומסובכת... ואני גם לא חושבת שכדאי לדון בה. צריך בחיים להמשיך הלאה מבלי לנבור בעבר כי זה רק גורם למחשבות יתר, שהשליליות שבהן רק מתרבות עם הזמן. מה שיותר חשוב זה לחשוב איך לצאת מזה! בהצלחה ומקווה שגם אתה יום אחד תדווח פה על התקדמות :-)

הטיפול בעזרת בעלי חיים מיושם במספר מחלקות בבית החולים אברבנאל,עם תוצאות די טובות.אין ספק שברגע שיהיה לך בבית כלב תצטרכי לצאת איתו,רמת החרדות ירדו ותוכלי להתמודד עם האגורופוביה בצורה טובה יותר. בהצלחה

רוצה לעזור לי לשכנע את המשפחה שלי? ;-)))

יפעת המקסימה אני כמובן בעד. יש לי כלב בבית ואני לא יודעת אם הייתי עוברת את התקופות הקשות בלעדיו כמ שעברתי . הוא הבייבי שלי ובעצם רוב עולמי. העניין בבעלי החיים הוא שהם משרים אווירת רוגע וביטחון משום שהם לא ישפטו אותך לרגע ולא משנה איך תראי באותו היום ומה תעשי. כלבים בעיקר יודעים להעניק אהבה וזה משהו שכולנו צריכים ובמיוחד אלה הסובלים מדיכאון וחרדה שזקוקים לחיזוקים והפגנת חיבה. חבל לי שההורים שלך מציבים גבולות כי זה קצת פוגם בעניין. זה כמו להגיד לילד שרוצה ללמוד לנגן על פסנתר כתחביב: "ניקח לך שיעורים אבל רק אם תתאמן שלוש שעות ביום" הרי זה פוגם בתחביב. אבל מצד שני אולי זה הדרך שלהם לדרבן אותך לצאת ואני בטוחה שהם רוצים בטובתך. יפעתוש', אני חושבת שזה רעיון מצוין ושכל הצדדים ירוויחו. את תרוויחי חבר לחיים והכלב ירוויח בעלים מקסימים ומטפלת נפלאה ומסורה אוהבת, אריאל

בוקר טוב יפעת, תקופת החרדות שלי היתה כנראה עוברת אחרת לולא גיזמו, החתול שלנו. הוא פשוט נתן לי הרגשה כאילו הוא שומר עלי. בלילות בהם התקשיתי להירדם היה שם את ראשו לידי, ער לכל תנועה שלי, הולך אחרי לפנות בוקר למטבח כשהכנתי לי משהו חם לשתות, יושב על צג המחשב כשניסיתי לכתוב משהו בשעות הדמיוניות והקרות של החורף, באשמורת השלישית. כשהתחלתי לצאת מהבית כדי ללכת בשכונה, היה הולך לידי, מלווה אותי כל הדרך. מעולם לא שרט, לא גרם לשום נזקים בבית, איפשר ללטפו ולחבקו. הוא איפשר לי רגעים של שמחה בין ובתוך הדמעות והקל מאד על הבדידות והכאב שחוויתי. מאליו יובן שאני ממליצה...:-) מייאו..מייאאאוווו...

תודה רבה על התשובה :-) המשפחה שלי ממש לא מונעת ממני לקבל כלב אלא מנסים לדרבן אותי, בעיצתה של העובדת הסוציאלית, הם אומרים שברגע שאני אצא כל יום אני אקבל במתנה כלב. הם חושבים שזה יעזור לי לרצות לצאת המון. אני חושבת דווקא להיפך - שאם אני אקבל כלב הוא יעזור לי לצאת המון - גם כי אני אצטרך לדאוג לצרכיו וגם כי יהיה לי עם מי לצאת כל יום וגם כי יהיה לי 'חבר' פרוותי, מתוק ומרגיע :-))) השאלה מה בא קודם הביצה או התרנגולת או במקרה שלי - הכלב ואז להתגבר על החרדה או להתגבר על החרדה ואז לקבל כלב :-))