לשגב

פתחתי הודעה נפרדת כדי לא להפריע לשאלתך שהופנתה כמובן לד"ר הידש. במקרה, גם אני נגמלת מסרוקסאט ואני הייתי באותו מקום בו את נמצאת היום. מכיוון שאני לא פסיכיאטרית, אני יכולה רק לעודד אותך ולומר לך מנסיון שזה עובר! התופעות שתארת הציקו לי עד לפני חודש וחלפו כלעומת שבאו. נשארתי בחיים, בינתיים ,והעולם נראה טוב גם עם רבע סרוקסאט. תרגישי טוב, וזו סתם הודעת תמיכה ממישהי שהיא לא פסיכיאטרית, אלא אישה עם הפרעת חרדה שנפלה עליה ככה פתאום באמצע החיים:-)))

תראי, אני מבינה שזה נורא מתסכל לראות שכאן בפורום למשל לא מתאפשר מה שבעבודה, לנהל אנשים, הציווי ההוא שלך "פנו לי את הפורום" עוד מהדהד, זה לא עבד כאן ויצר אצלך תיסכולים כנראה מכאן ועד להכפשת אנשים שאין לך מושג קלוש לגביהם המרחק גדול וזריקת דברי הבל ורעות רוח חסרי שחר היא חסרת אחריות ומעידה על רוע לשמו.

היי אין חכם כבעל ניסיון.ואני בטוחה שזה יעבור,רק צריכה חיזוקים כפי ששמת לב.גם עליי זה נפל ביום בהיר. כמה זמן נטלת את הכדור הנ"ל? כמה זמן את בגמילה?ואיך הייתה ההדרגה? אני לא מתייעצת עם הפסיכיאטרית שלי,יותר נוח לי כאן.למרות שהיא פסיכיאטרית מעולה,אבל יש לי בעייה עם זה,שאני יושבת אצל פסיכיאטרית.מה לעשות זה מציק לי. תודה, שגב

נטלתי כמות של כדור אחד משך שנה וחצי. הפחתתי לשלושת רבעי מידי יום משך כחודש ואחר כך חדשיים 10 מ"ג, חצי כדור בלבד. לפני יומיים התחלתי במינון של רבע כדור. בתהליך הגמילה לא התיעצתי עם פסיכיאטר, עשיתי זאת על דעת עצמי ולפי הכרותי עם הגוף שלי...והתחושות... לא הייתי ממליצה לאף אחד לעשות את זה לבד, עדיף תוך כדי ליווי של הפסיכיאטר. ההרגשה שלי טובה אחרי שסבלתי משך כחדשיים מאותן תופעות שאת סובלת מהן היום. זה מאוד הציק לי, חזרו הפחדים ממוות ומחלות. אבל החלטתי שאני אעבור את זה וכל הזמן שיננתי לעצמי שאילו "רק" חרדות... לא ניגשתי לפסיכיאטרית מכיוון שלפני כשנה היא נסתה כל הזמן לשכנע אותי לקחת תרופה אחרת. בכנות, לא אוהבת ללכת לרופאים.... אם הפסיכאטר שלי היה ד"ר הידש אין ספק שהייתי מרגישה אחרת:-))) ודרך אגב - למדתי להתעלם מכל מיני מציקים למינהם, גם במציאות וגם בעולם הוירטואלי...