מרגישה כ"כ אשמה :(

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

27/05/2003 | 19:34 | מאת: סתם אחת

בימים האחרונים המצב שלי ממש רע, מה שגרם להורים שלי ואחותי להיות מאוד מודאגים בגללי (הם כל הזמן מתקשרים, מבקשים שאני אתקשר, באים לבקר) מרגישה כל כך אשמה על זה שגרמתי להם להיות מודאגים, (מה גם שאני בכלל לא שווה את הדאגה הזו) עוד מישהו הרגיש כזו אשמה?

27/05/2003 | 19:41 | מאת: אני יודעת

אני יודעת בדיוק איך את מרגישה. זה רק גורם להרגיש יותר זוועה, שגם אני לא שווה את זה, וגם אני גורמת לזה, ואני רק רוצה שיניחו לי. זה גורם לרצות לא להרגיש בכלל כלום- שום דבר שהוא. אולי לא כל אחד יסכים איתי- אבל אני התחלתי לטפל בעצמי, וגם אם עדיין אי אפשר לומר שהגעתי למצב אידיאלי- ההרגשה משתפרת לאט לאט ובהדרגה ( אני מקווה שרק ימשיך ככה... ) אם את לא מטפלת בעצמך בעזרת פסיכולוג/פסיכיאטר- אני חושבת שכדאי לך לשקול לנסות את זה.

27/05/2003 | 19:52 | מאת: גם אני יודעת

הי את, כל כך מבינה אותך גם אני מרגישה אשמה בכל דבר גם אני רוצה שרק יניחו לי ושיהיה שקט רק שקט כמו מי שכתבה לפניי התחלתי לטפל בעצמי וזה צעד עצום קדימה גם אם עדיין השיפור לא ממש מורגש והכל קורה לאט ממש כדאי לשקול ברצינות טיפול בשיחות אז היי טובה לעצמך קצת פעם שתתעודדי

28/05/2003 | 16:09 | מאת: אריאל

אני כל כך מבינה לליבך אך את צריכה להבין שאת לא אשמה בכלום ושאת לא עושהת את הדברים בזדון. אני זוכרת שכשכל עניין החרדות התחיל אצלי אישפזו אותי כי חשבו שזה משהו על רקע אורגני. ביום החמישי לאישפוז ראיתי את אמא שלי בפעם הראשונה בוכה בכי היסטרי . היא ניסתה להסתיר זאת ממני אך אני ראיתי וליבי נשבר. עד היום אני לא שוכחת את התמונה הזו וכנראה שגם לא אשכח לעולם. נסי לא להאשים את עצמך. אני בטוחה שמשפחתך מבינה אותך ולא שופטת אותך. ולגבי ההערה האחרונה שלך- את שווה המון ותזכרי זאת תמיד!!!! שלך, אריאל