לכולם

צהריים טובים כשעניתי להודעה של טלי עלה במוחי רעיון. אנחנו מתכתבים פה על בסיס די קבוע ( לפחות חלקנו) מבלי שאנו בעצם יודעים הרבה פרטים על מי שכותב מהעבר השני וחשבתי שיהיה נחמד לו כל אחד יציג את עצמו ( כמובן לא חייבים עם חשיפה של שם או פרטים אישיים) . אני אתחיל: אני אריאל בת 24. אני סטודנטית לאנגלית שנה ג'.. אני אוהבת לכתוב שירים, לצייר , להאזין למוסיקה ( בעיקר קלאסית), ולטייל. יש לי אחות שגדולה ממני , אח בצבא וכלב מקסים ומתוק. מקווה להכיר פה את כולם. אנא שרשרו את הודעתכם להודעה זו אוהבת, אריאל

קודם כל תודה על קבלת הפנים החמה. אני טלי, בת 22 וחצי , עובדת בהייטק.אני דתיה. יש לי ששה אחים ואחיות ועוד חתול מופרע . האמת, שזו פעם ראשונה שאנשים אחלו לי "החלמה מהירה" לגבי "המחלה" שלי. ואני עדיין לא בטוחה שאני מסכימה עם הרעיון שאני חולה. בדכאון. יש לי תפיסת עולם דטרמינסטית. שלילית. אני לא יודעת אם זה משהו שישתנה ..

אני לא בטוחה שלתפוס את הדיכאון שלך כמשהו שהוא לא מחלה זה רע כל כך. אומנם זה לא בו שה לסבול מדיכאון, אך להיתסכל על זה כהפרעה או בעיה מאשר מחלה או משהו קבוע נראה לי יותר נכון.בכל אופן, אני מניחה שכל אחד מאמץ את הגישה שלו ואם זה מה שעוזר לך אז למה לא?

...והמשך לשרשרת: גיל מופלג, ארבעה ילדים, שני חתולים,משכנתא אחת. מלמדת ספרות,הסטוריה ואזרחות (ובלתי-מורתית לגמרי :-) כותבת, מצטיינת בבישול ובאטימת סדקים בקרמיקה שבאמבטיה. מנסה לחיות בירושלים (ענין מורכב ,כידוע) ועוברת כל יום בגשר הגבעה הצרפתית. ומפני שכך- אובחן אצלי דיכאון עם תסמונות חרדתיות משמעותיות. דוברת עברית,אנגלית והולנדית. כל היודע דבר..וגו'. (וצוחקת מבין הדמעות,על עצמי בעיקר.)

נועה היקרה אניל ומדת אנגלית ( ובין השאר סיפורת אנגלית) כך שיש לנו קווים משותפים. כרגע אני קוראת את "Alice in Wonderlland" של לואיס קרול- סיפור מדהים!!!