אז ככה:

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

22/05/2003 | 11:52 | מאת: ליאה

הייתי אצל הפסיכיאטר היום. קודם כל העובדות: הוא הגדיל את המינון ל 150 מג לוסטרל ביום, ונתן לי כדורי שינה נוקטרנו (אם אני לא טועה, יודעים בכינוי "עכבר מת"). הוא ממש מותק ונתן לי את כל הכדורים מהמלאי שיש לו, כי זה היה עולה לי 500 שקל. חוצמזה הוא אמר שכשמתחילים לקחת לוסטרל (או כדור כזה באופן כללי) לוקח להם בערך 3 שבועות להשפיע (ידוע) אבל בתקופה הזו יש באמת הרגשה של ריגרסיה, כי נוסף להרגשה הנפשית הקשה נוספות תופעות לוואי מעיקות וגם, כי אתה מצפה שהכדור יעבוד וכשהוא לא אתה מרגיש גרוע יותר. אתם יכולים להגיד "אמרנו לך" אבל זה לא משפר את ההרגשה שלי במיוחד. בפגישה הקודמת הוא שאל אם המחשבות על מוות הן פסיביות (כמו רצון לההרג בפיגוע, תאונת דרכים וכו') או אקטיביות (התאבדות). לפני שבועיים הססתי רגע ועניתי שהן פסיביות. הוא אמר שאם אני אגיד שהן אקטיביות, הוא יכול לאשפז אותי. גם היום הוא שאל, אבל היום.. אני כבר מרגישה אחרת אבל אני לא רוצה שהוא יאשפז אותי, אני לא נראית טוב בכותונת משוגעים :) אבל ברצינות. אני שוקלת אולי להפסיק עם התרופה המטומטמת הזאת וללכת לעזאזל כי נמאס לי לגמרי. היום בערב יש מסיבה של כל החברים שלי, קומזיץ לג בעומר שנדחה (בעיקר בגללי, כי היה לי מבחן ביום למחרת. כאמור לא ניגשתי ממילא). כל כך לא בא לי ללכת, ממש ממש ממש לא ואני גם עובדת מחר בבוקר. חבר שלי נורא מאוכזב מזה, הוא נורא צריך לצאת ולבלות ואני לא כל כך מספקת את הסחורה כרגע. בהתחלה חשבתי שאולי אלך רק בשבילו, שלא יתבאס אבל אני חושבת שגם לזה אני לא מסוגלת, גם מבחינה פיזית כי אני ממש חלשה כרגע (חוסר שינה, חוסר אוכל, וכדורים דביליים). מה לעשות??? אני ממילא סתם אשב שם בבעסה ואהרוס לכולם את הערב . יש למישהו עצה??? יפעתי? אריאל? נטע? נועה? מישהו? ואל תגידו ישר "תלכי תלכי את צריכה לצאת קצת"!! תודה ויום טוב, צהריים טובים, וכמו שאומרים בגלגלצ - "כמעט סופשבוע..". ליאה.

22/05/2003 | 13:00 | מאת: יפעת

מה שלומך? קודם כל אני מאוד שמחה שאת מספרת לנו ומשתפת אותנו ולא שומרת הכל בבטן. הכדור שינה באמת יעזור לך להעביר את הלילות הקרובים וככה תוכלי לישון קצת, עם עכבר מת בפה ;-) כפי שהפסיכאטר אמר לך, כשמתחילים לקחת את הכדור יש ריגרסיה. אני חושבת שאת צריכה לראות את הריגרסיה הזאת כמעין חזרה של צעד אחד אחורה כדי להתקדם שניים קדימה. אם את לא נראית טוב עם כותנת פסים בואי נגיע להסכמה שאת לא חושבת יותר על שטויות. את חייבת לתת לכדור הזה הזדמנות!!! בסה"כ עוד שבועיים. מה את נשברת לי עכשיו? נו, אנחנו מחכים איתך ביחד! באש ובמים ;-) ואת לא מפסיקה עם שום תרופה! עוד מעט הכל יסתדר לך, תרגישי הרבה יותר טוב, יהיה לך חשק לעשות דברים, לקום מהמיטה, לפגוש חברים, לצאת לבלות, ללמוד וכו... את באמת רוצה לוותר על כל זה?! לפי דעתי בקשר לקומזיץ של היום בערב - את צריכה להיות כנה עם החבר שלך ולהגיד לו בדיוק את מה שכתבת לנו פה היום והוא יבין אותך. תגידי לו שאת לא רוצה שהוא יתאכזב אבל שאת חושבת שגם לזה את לא מסוגלת, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית כי את ממש חלשה כרגע (חוסר שינה, חוסר אוכל, וכדורים) ואת לא רוצה לשבת שם בבעסה ולהרוס את הערב. אז כרגע לא מתאים לך ואת מקווה שבקרוב תרגישי יותר טוב ותוכלו לבלות וליהנות! זה לא שאת יושבת בחיבוק ידיים ומרחמת על עצמך, הרי פנית לקבלת טיפול ואת מחכה שהטיפול יתחיל להשפיע לטובה. אז כרגע ממש לא מתאים לך ושהוא צריך להבין אותך ושאת נורא מצטערת אבל זה ממש לא קורה באשמתך. מה דעתך? וליאה, תעשי לי טובה קטנה - תאכלי משהו! את חייבת להיות חזקה. גם אם אין לך תיאבון תנשנשי משהו! ולא רק במבה ;-) PLEASE!!!

22/05/2003 | 13:10 | מאת: ליאה

תדעי לך שבמבה היא דבר מאוד בריא, עשיר בויטמינים וברזל ומומלץ על ידי טובי הרופאים!!

22/05/2003 | 14:35 | מאת: ליאה

בשביל שתהיי רגועה.. אכלתי משהו (קצת ירקות עם סויה). וגם חידשתי את מלאי הבמבה :) תודה על התמיכה את ממש מקסימה ועוזרת לי. (אני מדמיינת אותך מסמיקה)

22/05/2003 | 16:39 | מאת: אריאל

הי ליאה באמת יפה מצד הפסיכאטר שלך לתת לך את הכדורים- זה חוסך הרבה כסף. גם הפסיכאטרית שלי נותת לי את הכדורים שלי וזה חוסך ממני המון בכל חודש. ליאה, את צריכה להבין שלוקח לתרופות זמן להשפיע ושכנראה אם זה מה שנאמר לך אז זה נכון. צריך לחכות ולבחון את המצב אחרי כמה שבועות. אני חושבת שאת צריכה להגיד בדיוק את מה שאת מרגישה לפסיכאטר בלי להסתיר שום דבר. אני זוכרת שבתקופות הממש רעות שלי לא פעם הבעתי רצון בפני הספיכאטרית לסיים את חיי וכשזו שאלה אם חשבתי איך בהחלט הפלגתי בתיאורים כמו כדורים וכו'. לא, לא התאשפזתי ולא הייתי קרובה לכך מה שאומר שלא מאשפזים כל כך מהר. הרצון הזה שלך לסיים את הכל הוא חלק אינטגרלי מהדיכאון אך כשמצבך הנפשי יתחיל להשתפר אותם תחושות תמוגרנה. בנתיים , חשוב שהמטפל ידע בדיוק על מה את חושבת ושיהיה מעודכן בכל הפרטים. ליאה, אם את לא רוצה ללכת היום אל תלכי. את אדון לגופך ואינך צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד. סך הכל, לא יהיה טעם בכך שתשבי שם ללא כל הנאה. האמיני לי שכשתחושי יותר טוב תוכלי שוב לעשות את כל הדברים ובהנאה גדולה תרגישי טוב, אריאל

22/05/2003 | 19:57 | מאת: ליאה

אריאל את כזו מותק.. :) רוצה במבה? :) אני לא יודעת מה ההסטוריה שלך אבל אני כבר ניסיתי פעמיים להתאבד, אולי בגלל זה הוא עם אצבע יותר קלה על ההדק לגבי אשפוז. חוצמזה שאני ניסיתי באחת הפעמים להתאבד עם כדורי שינה כך שאני לא הייתי נותנת לעצמי כדורי שינה במקומו (אולי משהו טבעי). תודה על העידוד , את נורא עוזרת ומקסימה!

22/05/2003 | 16:39 | מאת: גיא

1. לכי למסיבה \קומזיץ ותנסי להנות,יש סיכוי שזה יצליח ומה עוד שזה ישכיח באופן ארעי את הבעסה הכללית.... 2. בקומזיץ תוכלי טוב כי למחרת עד 13 בצהריים לכל דבר יהיה טעם של נוקטורנו (גם למיים)מ אז תהני ובתאבון. המון בריאות, גיא אגב את נשמעת לי בחורה מאוד חכמה, להגיד שהרופא מתוק ונתן לך תרופות בחינם... זה לא הכי חכם הרופא בטחהיה רופא פרטי!! ולא של קופ"ח..... ואם במקרה (מה שיהיה נדיר...) הוא של קופ"ח אז הוא באמת נחמד......

22/05/2003 | 19:53 | מאת: ליאה