לילה טוב לכולם

אני לא מצליחה לישון.. עוד לא הצלחתי להבין את הכדור הזה, פעם הוא מעיר אותי ופעם הוא מרדים אותי. אז לקחתי אותו ב 10 ועכשיו אני אוכלת אותה בגללו. הייתי הערב בצ'אט ובאמת יש פה אנשים מקסימים שמנסים לדאוג ולתמוך ולעודד וזה ממש מחמם את הלב. אז תודה לכולכם.. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, גם אם הכדור יצליח לעשות סוףסוף (לעזאזל!!!) את פעולתו, מה אני אעשה אז. האם אוכל להשלים סמסטר שלם ככה פתאום??? למזלי המבחנים יצאו עם רווחים די גדולים, כשבוע, אבל בכל זאת זה בעיה. לדוגמא יש קורס שבו יש 50 אחוזים נכשלים במועד א וזה אנשים שנמצאים בקורס ובהרצאות!!! לקורס הזה יש לי 10 ימים ללמוד, כמובן שאצטרך לעבוד בחלק מהימים האלו. כולם שומעים שאני לומדת פיזיקה וישר חושבים, היא בטח חכמה. למה מי שלומד פיזיקה הוא חכם? אם הייתם יודעים איזה מפגרים לומדים איתי, ממש אנשים טיפשים. אם הם מצליחים למה אני לא? למה הם יכולים לשבת על התחת בהרצאה ולהקשיב? לקום בשש וחצי בבוקר רק בשביל לשמוע הרצאה על קוונטים ופונקציות גל ותורת החבורות וכל החרא המזדיין הזה אין לי כבר כוח לחיים, אין לי כוח לעמוד מול אנשים ולדבר, אין לי חשק לקום לצאת להיות לראות לחייך לצחוק להיות נחמדה אני רואה את החבר שלי (המקסים בבני האדם) ואני רואה איזה כאב אני גורמת לו, יושבת כל היום בחושך ושומעת שירי דכאון, לא עושה עם עצמי כלום ומושכת את הזמן עד למקום ממנו אין חזרה. הוא כל כך דואג ומנסה ורוצה לתמוך אבל מאמציו לשווא אני מקרה אבוד אני בעצם אעשה לו טובה כשאמות, שיימצא לו מישהי בליגה שלו, ליגת העל המובחרת ביותר. יש קופצות על המציאה? :) אני לא יודעת פשוט מה לעשות הלאה, לאן לפנות ורק מקווה שמחר או מחרתיים או בקרוב, קרוב מאוד, יהיה לי את האומץ לעשות את מה שאני חולמת וחושבת רק עליו. בגיל 16 (או שזה היה 15 לך תדע) נשבעתי לעצמי שלא אגיע לגיל 17. אני כאן כמו שאתם רואים. האם להשבע שלא אגיע לגיל 22? זה התחייבות גדולה מדי, כי יום זה יגיע בעוד שבוע. אז מה עושים לאן הולכים מי ימצא את התשובה סליחה על ההשתפכות הזאת הייתי חייבת להוריד קצת מטען. אתם מקסימים, ולכל מי שקורא את זה בבוקר - שיהיה לכם בוקר נעים ותעשו חיים.

ליאה המקסימה, אתמול בצ'אט הצלחתי להכיר אותך מעט, בין השורות.... מחר יש לך פגישה עם הפסיכיאטר והוא בנאדם נחמד כפי שאמרת ויש לך איתו כימיה... תשאלי אותו ותבקשי עצה מעשית מה ניתן לעשות בקשר לבחינות. לפי הדברים אני מבינה שאת לומדת בחוג מנוכר, מזכיר לי את ימי הלמודים שלי, למדתי באוניברסיטת תל אביב ושם הרגשתי כל כך לא שייכת, אחרת... יש פתרון ויש אפשרות לחזור על סמסטר, יש כל מיני אנשים בעולם ויש כאלה שמסוגלים לשבת על התחת וללמוד ולחרוש, אך לעולם לא תדעי מה מתרחש בלבם פנימה ואיך הם מתמודדים עם חייהם. אז לך קשה, אבל זו תקופה שתיכף תעבור! הרי עוד שבועיים שלושה הכדור יעשה את פעולתו ואת תרגישי טוב ואיכות החיים שלך תשתפר לבלי הכר. החבר שלך לא סתם נמצא איתך, הוא אוהב אותך והוא בודאי יודע למה הוא אוהב. יש בך הרבה דברים לאהוב. ליגת על? אני בטוחה שבשבילו את מ"ליגת העל" וזה בגלל שאת ליאה. אמנם את סובלת עכשיו אבל עוד מעט הימים הארורים האלה יהיו מאחוריך.... את זוכרת מה סיכמנו אתמול? כל יום את כותבת וכל יום אנחנו כאן איתך, ואת יודעת למה? כי אנחנו , ואני מרשה לעצמי לדבר בשם יפעת, נועה, אריאל, סתם אחת שגב ועוד, רוצות לראות אותך עולה ופורחת , ללא כל הכאב ממנו את סובלת היום. מחכה איתך למחר ומחזיקה לך אצבעות:-))))

בוקר טוב מהדברים שאת כותבת עולה כל הזמן המאבק שלך בבחירה בין החיים למוות ואני חושבת שהמאבק עצמו ליאה צריך לסמל לך משהו. את רוצה בחיים ובמה שאת מציעים אך פוחדת ומרגישה מאוימת מהרבה סיבות. את הסיבות הללו בדיוק את צריכה לבדוק. לימודים הם לא הכל ואם כרגע לא תהיי בין המצטיינים או תצטרכי לדחות דברים אז מה? האמיני לי שאין דבר העומד בפני הרצון ואם תחפצי להשלים את הלימודים אחר כך תוכלי . לגבי ההתכנסות שלך בעצמך, זה בהחלט מצביע על דיכאון אך לדיכאון יש טיפול ליאה. את צריכה לתת זמן לכדורים לעשות את שלהם ולעזור להם בלגשת לטיפול פסיכותרפי ( שיחות). אני חושבת ששיחות עם איש מקצוע יכולות לתרום לך רבות. ליאה, החיים טומנים כל אחד עליות וירידות ואי אפשר לדעת אף פעם איזה שק האדם סוחב על עצמו. החוכמה היא לדעת ללמוד מאותם ירדות ולא להתייאש. עוד יבואו ימים אחרים ועד שהם יבואו אנחנו פה איתך נחזק, נתמוך נבכה ונצחק בייחד שלך, אריאל

היי בוקר טוב, למה לא באת אתמול לצ'אט? אני מקווה שיש לך אישור מהרופא ;-))) דאגתי לך. היה ממש כיף והמון אנשים באו, בעצם כולם היו, אפילו ד"ר הידש קפץ לבקר... מה שלומך? הרגשתך השתפרה יחסית לשבוע שעבר? שיהיה לך יום נפלא!

ליאה, ליאה.. נורא קשה לא להירדם בלילה וקשה לתפקד בלי שינה. היו לילות בהם נרדמתי בסדר אבל התעוררתי בשלוש-ארבע בבוקר. הייתי יושבת בחושך (כדי לא להעיר את הילדים) ובוהה במחשב, בוכה לפעמים, מרחמת על עצמי גם..קצת.. ואחר כך לובשת פרצוף אחר ונוסעת לעבודה ומתאמצת מאד לעבור עוד יום. הלוסטרל אמור לדכא את הדיכאון,אם לנסח זאת כך,מצד אחד הוא גורם אצלי -כמה שעות אחרי לקיחת 100 מ"ג לתחושת עייפות, מצד שני- לעוררות יתר. זו מונעת ממני שינה טובה. יקח קצת זמן עד שהגוף יסתגל. אולי תוכלי לנסות (וזה בסדר מבחינה רפואית, פסיכיאטר הציע לי זאת) לקחת 50 מ"ג בבוקר כשאת מתעוררת, ו-50 מ"ג נוספים אחר הצהריים, סביב 16:00 . אני יודעת שזה מייאש להרגיש סמרטוטית ,מכירה את המחשבות האובדניות גם כן. הנחמה היחידה שאני יכולה להציע לך זו הידיעה שזה עובר, נרגע, נחלש מאד. פסיכותירפיה חשובה ביותר, מאפשרת גם ונטילציה של רגשות ותחושות ומבהירה בעיות. לפעמים גם משנה התייחסויות אליהן. יש לך חבר אוהב, שכל, יכולת ביטוי..יש מי שמחבק ותומך. אבל בעיקר יש לך אותך, גם אם עכשיו,ה"אותך" הזה הוא קצת צולע ועצוב. המהות נשארת , גם כשאת בדיכאון. עוד מעט זמן והיא תחזור ותיחשף ,אל תפחדי. נ.ב. פיזיקה?! נשגבת מבינתי באופן מוחלט :-)

טוב אז קמתי, הצלחתי להרדם רק ב 4 וחצי.. אוף אני כל כך עייפה אבל אני חייבת ללכת עבודה אחרת אני אעוף מהדירה. אז יאללה יום נעים לכולם תעשו חיים תודה על העידוד והתמיכה ואולי אכתוב שוב בערב.

ליאה, את עושה רושם של אדם מאד מוכשר ואינטילגנטי. אז מה ,תיגשי במועד אחר למבחן- לימודים זה לא הכל בחיים. מה שחשוב זה האושר הפנימי, ואני חושב שחלק גדול מזה קיבלת במתנה- זה החבר המקסים ,התומך והאוהב שלך- והוא רק שלך. אז ליאה ,חבל תידעי לשמור על הדבר היקר הזה. תנסי לחשוב על הדברים הטובים שנמצאים בקירבתך ולא על המבחן המזורגג הזה ( סליחה על הביטוי). לדעתי את יכולה להיות הבן- אדם הכי מאושר יש לך כל כך הרבה דברים שאנשים יכולים לקנא בך( למרות שאת חושבת שלא)- את חכמה ויש לך בן- זוג נפלא שלא כל אחד זוכה לקבל. שיהיה לך יום נפלא

ליאה, את עושה רושם של אדם מאד מוכשר ואינטילגנטי. אז מה ,תיגשי במועד אחר למבחן- לימודים זה לא הכל בחיים. מה שחשוב זה האושר הפנימי, ואני חושב שחלק גדול מזה קיבלת במתנה- זה החבר המקסים ,התומך והאוהב שלך- והוא רק שלך. אז ליאה ,חבל תידעי לשמור על הדבר היקר הזה. תנסי לחשוב על הדברים הטובים שנמצאים בקירבתך ולא על המבחן המזורגג הזה ( סליחה על הביטוי). לדעתי את יכולה להיות הבן- אדם הכי מאושר יש לך כל כך הרבה דברים שאנשים יכולים לקנא בך( למרות שאת חושבת שלא)- את חכמה ויש לך בן- זוג נפלא שלא כל אחד זוכה לקבל. שיהיה לך יום נפלא!!!

כולם כתבו לך בדיוק את מה שאני כבר כתבתי לך אתמול בפורום ובצ'ט, סימן שכולנו צודקים :) בואי נחכה שבועיים שלושה ואז תראי שתדברי אחרת, תרגישי יותר טוב ולא תהיי כ"כ פסימית. את באמת מוכשרת, חכמה ומקסימה - את יכולה לצאת מזה ובקלות!!! רק אל תתייאשי עכשיו שכבר פנית לעזרה. 22 שנה הצלחת לחיות עם דיכי לא נורא לחכות עוד שבועיים! המון בריאות ויום נפלא, יפעת.

את הלוסטרל תקחי רק בבוקר כשאת קמה. את שני הכדורים בבוקר. ככה לא יהיו לך בעיות שינה בלילה. העייפות תעבור לך עוד שבוע-שבועיים. תחזרי לרופא מתי שנקבע לך תור. אם אחרי חודשיים התרופה לא משפיעה מספיק חזק אפשר להגדיל גם לשלושה כדורים (=150 מ"ג). זאת תרופה יקרה אבל טובה. בבריאות לא חוסכים ולכן כדאי להמשיך עם הטיפול. השכלה תמיד אפשר להשלים. אני מכיר איש עסקים מאד מצליח שרק בגיל 40 נזכר להשלים תעודת בגרות ומייד אחרי זה גם תואר ראשון ושני באוניברסיטה....אז אין מה לדאוג...מקסימום תגיעי לדוקטורט קצת יותר מאוחר ממה שחשבת בהתחלה. תשמרי על קשר מיכאל

שלום ליאה את ממש לא מקרה אבוד. את כנראה בדיכאון ומותר לך להיות בדיכאון. זו בעייה שאם לא תפתרי עכשיו היא תתעצם ותיסחב עוד ועוד. רק כדאי מאד שתקדישי עכשיו את רוב הזמן לטיפול בעצמך. לא כדאי להפסיד שנים יקרות וכל כך חשובות בלהיות מדוכאת ואני רואה שאת כן פונה לטיפול וזה אחלה. גם אני למדתי מקצוע *ריאלי* וגם בין האנשים האלה שנראה כאילו כולם מנוכרים אפשר בהחלט למצוא גם אנשים עם לב גדול ורחב. קשה למצוא אותם כי הם משחקים אותה קשוחים אבל אם תחפשי מתחת למסכה יש שם לפחות עוד מישהו אחד או מישהי אחת. אשרייך שיש לך חבר תומך. "אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי" בהצלחה