קשר של ההורים עם הרופא של בן בוגר

לפני 3 שנים בני בן ה20+ פתאום היו לו הזיות ואמירות מוזרות. הוא לא גר בבית ומורה שלו הודיע לנו. ממש בכוח לקחנו אותו לפסיכיאטר פרטי שמישהו המליץ עליו הוא קיבל כדורים בשם פנרפן. די מהר זה השפיע והוא חזר לתפקוד נורמלי. בהדרגה הוא ירד במינון וכעבור חצי שנה הפסיק. במשך תקופה זו של חצי שנה הוא נפגש עם הרופא בהתחלה כל שבוע אח"כ כל חודש ואח"כ הפסיק. מאז עברו כמעט 3 שנים והכל היה בסדר לא הרגשנו שום דבר חריג, הקיץ הוא בילה אתנו חופשה משפחתית והיה מקסים, הוא גם היה בבית כ 3 שבועות והיה ממש רגיל ונורמלי. פתאום, שבוע אחרי שהוא חזר ללימודים קיבלנו שוב טלפון שמשהו לא בסדר. הוא הגיע הביתה. המצב היה הרבה יותר טוב מן הפעם הקודמת, התקשרנו לרופא שהיה בדיוק בחופשה ואחרי שיחה עם הבן הוא אמר לו שוב לקחת 2 כדורים פנרפן בערב. אח"כ הוא נפגש אתו ודיבר אתו בטלפון, והבן החליט שלא לקחת יותר את הכדורים... כרגע הוא לא בבית לא לוקח כדורים ולדעתי לא ממש בסדר, למרות שהתפקוד שלו בהחלט סביר, ומי שלא יודע לא מרגיש שמשהו לא בסדר. אבל אני בחרדה מה יקרה? האם נקבל פתאום טלפון? או אולי יקרו דברים יותר נוראים... אנחנו ההורים בלחץ נוראי, מה קרה? האם היתה הזנחה בפעם הקודמת שהטיפול לא נמשך? מה בעצם יש לו? האם יש טיפול? האם זה יכול לחזור שוב ושוב? האם זה תלוי בגורמים חיצוניים, לחץ לימודים למשל? הרופא לא מוכן לנדב לנו מידע הוא אומר שהבן בוגר וזו החלטה שלו אם לשתף אותנו. עלי לציין שאנחנו המשלמים לרופא... אחרי האירוע הראשון נפגשנו עם פסיכיאטר אחר והוא אמר לנו שיש שיטה כזו אבל הוא נוקט בשיטה אחרת של שיתוף ההורים. אבל לא כדאי לנו לשנות רופא כי אם הבן משתף פעולה עם הרופא זה חשוב מאד. אבל עכשיו נראה לי שהוא לא משתף פעולה... עכשיו אנחנו בדילמה, האם הרופא הוא טוב? האם כדאי להחליף? האם יש משהו אחר שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לבן? או אולי כדי לעזור לעצמנו? אני ואשתי לא ישנים בלילה וקשה לנו לחזור לשיגרה. אנא אולי הפנו אותי לחומר כתוב בנושא, או בדרך אחרת עזרו לי דחוף!!!

למה אף אחד לא מתייחס? האם הרופאים של הפורום בחופש? זה שוב אני מודאג ולחוץ - אנחנו לא יודעים אם להתייחס למה שקרה כשמדברים עם הבן, האם לנסות ללחוץ עליו לגשת לרופא, אולי להחליף רופא, אולי פסיכולוג, האם כדאי שיעשה שינויים בחייו?