הי לכולם

אני מאחורי השיעור עם המפקחת ואני כל כך מאוכזבת. האמת שלי הייתה הרגשה נפלאה והתלמידים נהנו ושיתפו פעולה מאוד אלב היו כמה בעיות/הערות. ראשית, המפקחת היסתכלה על דפים אחרים שהתלמידים קיבלו ממני מזמן ושם נמצאו שגיאות כתיב ( כאמור אני מלמדת אנגלית). היא אמרה לי שיש לי בעיה חמורה עם זה והאתמ שאני צריכה יותר לבדוק כך שהאשמה היא בהחלט שלי. גם בדף של היום הייתה שגיאה כך שזה חיזק את העיניין. היא גם אמרה לי שלדעתה הפעילות שעשיתי היא יותר מידי פרונטלית והדף שנתתי בא מאוחר מדי. פה דוווקא חשבתי אחרת כי הילדים נהנו ושיתפו פעולה בכל מיני משחקים על הלוח ( נושא היה חיות- כיתה ד). היא אמרה לחיוב שיש לי פוטנציאל גבוה ושאני בהחלט שולטת בכיתה ויודעת לעורר עיניין. אני כל כך מאוכזבת מעצמי על כל הדברים הרעים. הכי גרוע זה שלא קיבלתי תשובה סופית לגבי הסטאז והרי זה הייתה תחלית הביקור. יצאתי בהרגשה כל כך טובה ופשוט התרסקתי. אני מרגישה שאני אפס ולא שוה כלום- כל כך עצוב לי... אריאל, המאוד מאוכזבת......

אריאל אני מאוד מבין במפקחים, הם מרגישים שתפקידם זה למצוא משהו בעיתי, ואם לא אז הם ירגישו מבוזבזים. אל תתני לאף אחד בעולם לקבוע לך מצב רוחך,עשית מצוין ואת עשר ואין שאלה בענין. יש רק את הלב של אריאל בעולם הוא הכי חשוב , זה אמת , כי תמיד ימצאו אנשים לפגוע פא ושם , מגיע לך יותר , הלב שלך רוצה את תשומת ליבך, המפקחת לא קיימת מצידה. ,תבחרי לחשוב רק דברים טובים ללב, זה קל ומותר . ד

אריאל היקרה, תפקידן של מפקחות הוא להקפיד על קוצו של יוד. היא העירה לך מספר הערות כדי לתקן אותך כבקורת בונה, אבל העיקר ויש לזה חשיבות רבה בשיעור כזה - היא ראתה שאת שולטת בכתה ואף אמרה שיש לך פוטנציאל גבוה. הרי את לפני סטאג' והדברים שהיא אמרה לך משמעותיים ביותר להצלחתך בהוראה. מנסיון - מפקחות תמיד, אבל תמיד, מוצאות משהו..... אני בטוחה שחוות הדעת שלה עליך היתה טובה ביותר. הכיני עצמך לסטאג':-))))

לאריאל אני מסכימה לגמריי עם רונן היא חייבת למצוא דברים כדי להוכיח לממונים עליה ולעצמה שהיא עושה משהו אין כל סיבה להתרגש מזה הסתכלי על מחצית הכוס המלאה נילי.

אריאל מסכימה מאוד עם ד. המפקחת חייבת להוכיח לעצמה ולממונים עליה שהיא עושה משהו, אז אין לך מה להתרגש ממנה כלל ראי את חצי הכוס המלאה נילי.

תודה על העידוד- כשאני חושבת על זה יש אכן אמת בדברכם אבל אני רוצה להעלות פה סוגיה ואני מפנה אותה גם לד"ר הידש והיא נושא הפרפקציוניזים. מאז שהתחלתי את לימודיי האקדמאיים אני מאוד פרפקציוניסטית מה שלא היה בעבר. זה מתבטא בכך שאם אני מקבלת לדוגמה ציון של 95 אני יכולה לבכות על זה יום שלם ( ולעתים גם לא). יתכן שהדבר נעוץ בעובדה שהכיתה שלי מאוד הישגית ותחרותית אך לי נראה שזה קשור גם באופי. אני חייבת שהכל יסתדר לי איך שאני רוצה ובהתאם לציפיות וכשזה לא קורה אני מאוד מתאכזבת עד כדי ייאוש ופגיעה קשה בדימוי העצמי. הנה היום לדוגמה, אם כל החיזוקים שקבלתי מהמפקחת על הפוטנציאל, בגלל אותם הערות אני מרגישה ממש כישלון. למה הכל לא יכול להיות מושלם . למה אני לא יכולה להיות הכי הכי. חשוב לי ליעקוף את כולם ולהיות מספר אחת. חשוב לי להיות אהודה ומוערכת על ידי כולם ואם זה לא קורה אני מייד מרגישה שזהו ואני לא שווה יותר כלום. דנתי בסוגיה הזו לא פעם ולא פעמיים עם הפסיכאטרית והיום אני לוקחת ציונים לדוגמה הרבה פחות קשה. אבל עדיין, אני לא מצליחה להניע את עצמי מהמחשבה שאם אני לא מצליחה להיצטיין או להיות בין מקלבי הציונים\ ההערכה הגבוהים ביותר אז אני לא שווה כלום בשום דבר- פשוט לא מצליחה להמנע מהמחשבה הזו....

מה שלומך עכשיו? קצת יותר טוב? רק עכשיו יצא לי לקרוא את ההודעה שלך מהצהרים כי היו עבודות תחזוקה בפורום... :-S כפי שכבר אמרו לך פה לפני תפקידן של המפקחות זה להלחיץ אותך, להראות לך שאת בסדר אך לא משהו ויש מה לשפר... ככה הן גורמות לך באמת לחשוב שאת לא בסדר ולהשקיע יותר. מן הסתם היא אמרה לך דברים שהיא לא ממש חושבת. אלא רוצה שזה ידרבן אותך להשקיע ולהוכיח שאת טובה! תתייחסי לכל מה שהיא אמרה לך כאל טיפים וכאל ביקורת בונה ותו לא! כל ההודעה שלך מלאה במחשבות שליליות, דבר שלא תורם למצב בכלל! :-( אמרתי לך כבר שאם תחשבי חיובי - תרגישי חיובי! זהו, לא צריך יותר מזה! כל הרגשות שלך הן תוצאה של פרו?ש ש?כלי הניתן על ידך למציאות, כלומר - קרה משהו במציאות ואת חשבת עליו דברים רעים וזה גרם לך להרגיש רע. מציאות --> מחשבות --> רגשות. * את מסתכלת על הכל בצורה של או שחור או לבן, מתעלמת מגווני ביניים. * עושה הכללה מוגזמת - דבר אחד לא הולך מושלם ואת מיד חושבת שהכל לא טוב ושלא תצליחי מהיום בכלום. * את פוסלת את החיובי ומעצימה את השלילי. * מסיקה מסקנות מוטעות ישר את חושבת שזהו הלך עליך, בגלל כמה הערות שהיא נתנה לך. * מאוכזבת מעצמך? אפס?? לא שווה כלום??? האשמה היא בהחלט שלך???? איפה המחשבות החיוביות שלך? איפה שכחת אותן? בדרך למכולת? :))) מסקנה שלי - את פרפקציוניסטית וזה דבר שמעצים את החרדה! אם תדרשי מעצמך קצת קצת פחות תראי שתרגישי הרבה יותר טוב, תרגישי הקלה ופחות לחוצה. את דורשת מעצמך להיות מושלמת וזה דבר שמאוד קשה להשיג אם בכלל ניתן להשיג! לפי דעתי את צריכה לסגנן את ההודעה שכתבת בצהריים מחדש אך הפעם עם מחשבות קצת יותר חיוביות ותראי שההרגשה שלך גם תשתפר. לדוגמה, תגידי לעצמך ש: * הילדים נהנו ושיתפו פעולה בכל מיני משחקים על הלוח. * נכון שלילדים היו כמה שגיאות כתיב. אז מה? תלמדי אותם ותתקני אותם, זה חלק מתפקידו של המורה. * יש לך פוטנציאל גבוה ואת בהחלט שולטת בכיתה ויודעת לעורר עיניין - את זה המפקחת אמרה לך! * את מקסימה, מצחיקה, נחמדה, תומכת ואוהבת - את זה כולם בפורום חושבים!!! * אז גם כשלא תמיד הולך כפי שרוצים צריך להגיד - לא נורא, בפעם הבא אני אשתפר, אני אתקן את מה שלא טוב, יש תחומים אחרים בחיים שאני יותר טובה בהם, אי אפשר להיות מושלם בהכל... קצת מחשבות חיוביות!!! והרבה אור ואהבה כמו שד"ר הידש תמיד אומר ;-)) ערב נפלא, אוהבת המון, יפעת. נ.ב. - סליחה על המגילה אבל הייתי חייבת לתת לך קצת על הראש עם המחשבות השליליות שלך! :)))

אין כמוך !!!!!

יפעת! את פשוט מקסימה!!!

יפעת המקסימה אני שמחה שרשמת לי את זה " ונתת לי קצת על הראש" משום שזה פקח את עייני וגרם לי להתסכל על הדברים באור קצת שונה. טעית בדבר אד וזה למרות שרשמתי שאני מאוד מאוכזבת ועדיין כך , בליבי שיננתי את כל דברים שאמרת. שזוהי מטרת המפקחת אך חושב מכל שהילדים ואני נהננו מהשיעור וזה מה שקובע. כן נסיתי ואני מנסה להיסתכל על הדברים בקצת יותר אופטימיות אבל זה תהליך שאני צריכה ללמוד וזה כנראה יקח זמן. יש לי נטייה לבחון את המציאות על פי דפוסיי " שחור\ לבן" וזה משהו שאני צריכה לעבוד עליו. כנראה שאני חחיה בעולם הפנטזייות כשאני רוצה שהכל ילך כשורה ומתאכזבת כשמשהו משתבש אבל זו אני ופה אני לא רואה איך אני משנה את עצמי. אני חייבת לציין כמו שכבר אמרתי שההאכזבה מציון לדוגמה היא פחותה יותר לעומת שנה שעברה אבל עדיין קיימת ואולי זה השינוי....... תודה על העיצות והתמיכה- את נהדרת כתמיד! אוהבת, אריאל