עזרה דחופה לאחותי

אחותי בת ה-25 שרויה בדיכאון זמן די רב. לאחרונה פוטרה מעבודתה וכעת סגורה בחדרה וישנה הרבה. היא לא מוכנה לקבל עזרה. לפני כשנתיים היה מצב דומה בו היא הסתגרה ובכתה שהיא רוצה למות. היא לא אומרת זאת עכשיו אך אני מודאגת מאוד. בזמנו לקחנו אותה לפסיכיאטר שקבע שהיא לא צריכה תרופות והשאיר את הבחירה להמשיך בטיפול בידיה, כך ששוב - לא יכולנו להכריח אותה. האם אוכל לקבל פרטים של פסיכיאטר שיכול לעזור לה, וכיצד "גורמים" לה ללכת? עלי להדגיש שאנו רוצים להימנע מאשפוז בכפיה, היא לא מהווה כרגע סכנה לעצמה או לאחרים, וכן נראה לי שהחוויה תהיה קשה מנשוא עבורה ועבור כולנו. אנא עזרה!!! תודה שרונה

נסי לדבר עם אחותך ככה ממש מלב אל לב ולומר לה בכנות שלדעתך מצבה יכול להיות יותר טוב אם היא תטפל בעצמה. תגידי דברים כמו- שכולכם אוהבים אותה ורוצים שיהיה לה רק טוב ושמאוד כואב לכם לראות אותה כך-ישנה,לא מבלה... תגידי לה ישירות שלדעתך היא צריכה או פסיכיאטר או פסיכולוג.ותתני לה לחשוב על הדברים. בהצלחה!!!

קודם כל תבורכי את ומשפחתך על הדאגה והאכפתיות, כאחת שנמצאת בדכאון כרוני, מזה כמה שנים, אחד הדברים הקשים והכואבים ביותר , שמחריפים את הדכאון הוא שבני משפחתי מתעלמים מהתופעה, ונותנים לי להרגיש 'ילדה קטנה ומניפולטיבית שלא רוצה לקחת אחריות ושליטה על חייה" לפני שאומר איך לדעתי כדאי לך לפעול, הייתי רוצה לומר כמה מילים באופן כללי - כמו שאני רואה את תפקיד המשפחה זה קודם כל להשגיח ולהשאיר עין פקוחה, לתת הרבה תשומת לב ואהבה, חס וחלילה לא להעביר בשום אופן !!! תחושה של מסכנות או של חוסר יכולת של האדם להתמודד, אבל גם לא לצפות שהאדם 'יקח את עצמו בידיים" ! יש כאן מעגל שמאוד קשה להיחלץ ממנו - - - אדם השרוי בדכאון, בעצם לא רוצה לעזור לעצמו, כי הוא בדכאון ולא מוצא טעם, מצד שני, אם לא יעזור הוא לעצמו, מתוך החלטה, הרי שלא יוכל לחולל שינוי. אני חושבת שבמצב של אחותך, היא צריכה להתחיל דווקא עם תרופות (כמובן, אך ורק בהמלצת פסיכיאטר) הסיבה לכך היא שהתרופות גורמות לאיזון רגשי ומפחיתות את הדכאון 'הראשוני' ואז יש יכולת והתחלה של רצון לצאת מהמצב. זה לא יפתור את הדכאון לחלוטין, אך זה מה שיגרום לשבירת המעגל שדיברתי עליו. יש מקום לשיחה - ע נ י י נ י ת - עם אחותך, ולא רגשית! ולהבהרה חד משמעית, שדכאון אולי מתפרץ בעקבות בעיות רגשיות, אך שמקורו, הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים לקבל - הוא פיסיולוגי, הורמונלי. תחלואי נפש אינם שונים מהבחינה הזו מתחלואי הגוף. מאוד חשוב להדגיש זאת ואף לאסוף מאמרים שנמצאים בשפע באינטרנט. אם אחותך אינה מוכנה לגשת לפסיכיאטר, נסי לקבל את הסכמתה לביקור בית של הרופא. הציבי לה רק מטרה אחת זו, ולא מטרה רחבה של "יציאה מחלטת מהדכאון" כל פסיכיאטר שיאבחן את מצבה, ימלית לדעתי על כדורים לתקופת מה. נסי לשכנעה בכל צורה עניינית אפשרית ואם לא יועיל, לא יזיק! אל תשכחי שהדכאון הוא גם 'עמדת הגנה' מצויינת מפני קשיי ההתמודדות, וקשה לוותר עליו באופן מוחלט. לכן, צעד, צעד. אם תצליחי בזאת, והיא תתחיל לקבל טיפול תרופתי - דאגי את, או בני משפחתך ללקיחה סדירה של התרופות, מכיוון שבמצב של דכאון, יש נטיה לשכוח, לסגת, להזניח... ולחזור שוב ל"מצב הנוח של הדכאון". אף שאיני ברת סמכא, אני ממליצה שאם תתחיל עם תרופות, רצוי שלא במינון גבוה אפילו חצי כדור, כדי לתת לגוף להתרגל לתופעות הלוואי הקלות (פשוט, פסיכיאטרים רבים נותנים מינונים גבוהים לפעמים, וכל אדם צריך להכיר את המינון המתאים להרגשתו, תגובותיו, גופו ומשקלו) ואחרון, תזונה נכונה. עיזרו לה לאכול אוכל בריא ונכון. יש לתזונה (כמו גם לפעילות גופנית, ואפילו סתם יציאות החוצה) השפעה גדולה מאוד על המצב הנפשי. רק אחרי יציאה מהשלב הראשון, אפשר לעבור לשלב השני, פסיכותרפיה, הבנות, הגדלת המודעות וכו' זכרי, אדם בדכאון, הוא אדם שמרגיש שאין לו תקווה ואין לו עתיד זוהי תחושה סובייקטיבית, אך למי ששרוי בה היא נראית אובייקטיבית ומוחלטת. לסיכום - בלי רחמים, עם אהבה בלי רגשנות יתירה, אלא מתוך גישה עניינית עם פעולות אקטיביות ממשיות, כביקור בית של רופא, טיפול תרופתי ותזונה. אם יש לך שאלות נוספות, את מוזמנת לשלוח לי למייל. ממני, השרוייה בדכאון ללא תמיכה והבנה מאף אחד!

ניראה שמדובר בתמונה דיכאונית קלאסית יש טיפול יעיל לכך תזמינו ביקור בית יעוץ נוסף בלחיצה על שמי בדף הפורום - צרו קשר טלפונית