לדר' הידש-במשך לשיחתנו
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ערב טוב, תודה על התייחסותך לשאלותיי.אני מרגישה חזקה יותר כשאני מתלבטת ויש מי שמקשיב,עוזר,איכפתי ומתחשב. תודה על הכל. בהמשך לשיחתנו,אני רוצה לספר לך שבשבוע האחרון (בעצם מיום שיש שעבר)התחלתי להוריד במינון של הסרוקסט.במקום כדור כל יום,אני לוקחת פעם ביומיים ואני חייבת לציין שאני מרגישה טוב יתר. הרעד ברגליים,כמעט ואיננו קיים.אני מרגישה יציבה יותר.האם ייתכן באמת שהסרוקסאט לא היה במקום?האם כדא להמשיך במינון שציינתי. בבקשה,אל תגיד לי שאני משחקת עם הכדורים.אני מבינה שלא מדובר באקמול,ולכן אני זהירה. אתה בטח שואל את עצמך,למה אני לא מתייעצת עם הפסיכיאטרית שלי.אז ככה,מאחר והייתי אצלה רק שלוש פעמים ולא יצרתי קשר טלפוני בין הפגישות,אני מרגישה יותר נוח פה.אני אפגש אתה כשייגמרו הכדורים וכמובן אספר ואתייעץ עימה,איך להמשיך. מודה לך על הכל. שגב
ברחה לי ה-ה'. שגב
לשגב שלום, נראה לי שאת החלטת ואת מבקשת את החיזוק ללכת בדרך. ובכן אני חושב שנכון לתת לך את ברכת הדרך. לעתים האדם יודע את מה שהכי טוב עבורו וטוב שאת יודעת וסומכת על עצמך. כמו שהחברה אומרים "לכי על זה"! (ובבקשה, אל תחפשי ציניות בדברי, ממש אין). אני באמת חושב שלקחת מספיק זמן את הפקסט ויתכן שאת צודקת. השאלה היא מה גודל הסיכון שאת לוקחת. ישנם רופאים שיגידו שהסיכון גדול וישנם כאלו שיאמרו שהוא קטן, אבל תזכרי, בכל מקרה הסיכון הוא שלך ואת נושאת בתוצאות ולכן זכותך המלאה להחליט. אני חושב שאת יודעת מה את עושה, את נוהגת בזהירות ויש לי הרגשה שאת צודקת. הסיכון שאת לוקחת אינו גדול, מקסימום תחזרי לכדור (אבל אחר), בקיצור-אני מאמין בחושים שלך, קבלי בטחון וקדימה. באהבה הידש
