תשמעו אני חיבת לשאול משהו....
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לא נמאס לכם או עושה לכם רע לכם - הקבועים - "לדגור" כביכול או לנבור כל היום בפורום הזה????? לא עושה לכם רע להיות תקועים כל היום בבעיות? לא נמאס לכם לריב כל הזמן? לא בא לכם לפעמים לצאת אל העולם ולנשום קצת אוויר צח במקום להיות תקועים למעלה מ-10 או 15 שעות מול המסך? זה נראה לי לפעמים כאילו אתם כבר מכורים לפורום הזה, ותאמינו לי כמה שאני מכורה .... עדיין לא תמיד אני נמצאת פה (למרות שקוראת יחסית הדוקה אני כן) אולי תעשו איזה משהו בחיים שלכם במקום להסתבובב סביב כמו סביבון על הבעיות שלכם ושל אחרים , אולי זה יעשה לכם טוב יותר ...... נ.ב... כן כן זאת אני הלידיה המקורית, מצטערת על הטון דיבור - לא באה בשביל לצעוק או חס ושלום להטיף מוסר או בטענות.... אבל זה סתם משהו שחשבתי עליו..... ולפעמים אני חושבת לעצמי שאולי בתת מודע שלכם אתם לא רואים את זה, אבל אתם לא מצליחים להוציא את עצמם מ"הרשת" הזאת, שקוראים לה פורום זה וזה או אחר, זה נראה כאילו אתם נהנים ואני חושבת לעצמי לפעמים אם אתם ממש חיים תפורום הזה בצורה כזו שהורסת לכם תחיים...???? שלא תבינו לא נכון, זה טוב לכתוב וזה טוב שאתם עוזרים לאחרים, וזה טוב לדבר על הבעיות שלכם וגם אני כבר נחלתי היסטוריה יחסית אולי קטנה ואלי גם היסטריה.. אבל אתם לא חושבים לפעמים על ההשלכות ולא עלתה בכם אי פעם המחשבה של "מה בתכלס אני עושה בחיים האלה"??
אי אפשר להפסיק אחרי שהיתרגלנו לצו'טט כאן ורוצים תמיד למצא מישהו עם בעיה דומה להיעזר בו אפילו כבדרך אגב וכן לעזור לו מניסיוננו וגם הכתיבה מרפאה ביחוד שאתה יודע שיש מי שקורא מה שכתבת ויש לך מקום מרחב לא חונק ואתה מתבטא בחופשיות מכיר חברים,,, אז מה רע,,ממשיכים שעה שעתיים 3,10,15 שעות ביום,, יוצאים עיפים אך מרוצים.
זה יפה מאוד.. אבל...... הבעיה היא שהתרגלתם.... התרגלתם לשהות ב"מיץ" הזה. שתאמינו לי שוב אין לי דבר נגד אני הרי לוקחת חלק בפורום הזה, ואתם מכירים אותי, ולא מנסה להפחיד את "לקוחות הפורום" - ד"ר הידש, העיניין הוא שצריך לדעת לפי דעתי את הגבולות - האם זה מפריע לכם למהלך תקין של החיים? אתם חוזרים מהעבודה או לימודים או קמים בבוקר לא חשוב מה.... ובמקום לנסות את מה שיישמתם כאן - התמודדות עם בעיות, או כל מה שדיברתם, נראה כאילו אתם מיישמים את עצמכם ומביאים את עצמכם לידי ביטוי רק פה, כאילו העולם החיצוני הוא גדול ומפחיד והוא באמת כזה , אבל אתם לא מתגעגעים לשמש לפעמים? (אני אישית שונאת בקרים) אבל לפעמים אחרי ישיבה ממושכת ובהיה במסך, אני מרגישה מבואסת קצת, שלא שמים לב איך הזמן רץ וכל מה שרציתם לעשות מתבזבז וחבל. העיניין הוא שאני רואה את זה ומנסה להגמל ואני לא באמת סופרת לכם תשעות, אבל אני חושבת שכמו הרבה מתמכרים אחרים אתם לא מודעים לזה. ואולי גם מעדיפים שלא להיות מודעים. נ.ב...... אגב, ד"ר הידש - רציתי באמת להעריך את העבודה שלך, מבין הרבה רופאים פה , אתה באמת משקיע , גם ביחס, יש יותר מידי רופאים שלא עונים לשאלות ימים שלמים וזה מעיק, אבל אתה כמעט תמיד פה וזה נחמד שזה נעשה בהתנדבות ולמרות הכל הזמינות שלך היא כמעט כמו הזמינות שלך לפציינטים וגם האיכפתיות :)
ובקושי כאן בכלל איך זה מסתדר?
אולי אתה מת :) הממממ טוב תשמע לא אמרתי שאין לכם חיים!!!!! רק אמרתי ש.. טוב תקרא את מה שכתבתי עכשיו בהודעה למעלה נראה לי
