עזרה לאח- לד"ר הידש

ד"ר הידש שלום רב, שאלה לי אליך בנוגע לאחי ,אחי בן 27 עובר בחברת היי טק וגר עם ההורים , אין לו חברה ואין לו חברים או חברים בודדים, הצלחתי לאחרונה לשכנע אותו ללכת לטיפול פסיכולוגי , ובמקביל גם לטיפול פסיכיטאטרי, הוא כבר הלך לשני פגישות עם הפסיכולוגית , ונפגש גם עם הפסיכיאטר, שרשם לו כדור פקסאט , במהלך הפגישה עם הפסיכיאטר הוא רעד כולו זה קורה לו שהוא בהתרגשות , הפסיכיטאטר שלח אותו לבצע בדיקות דם כנראה לישלול בעיה רפואית, ובמקביל הפנה אותו לניורולוגית לשלול בעיה ניורולוגית, אחי הסתיר מידע מן הרופא כשנשאל אם הוא חושב שמדברים עליו, פחד שיחשוב שהוא "פסיכי" לנו הוא סיפר שמדברים עליו בעבודה ,ולפי שאלות ששואלים אותו בעבודה בענינים שלא קשורים לעבודה כגון מה עשית אתמול ?? ישבת בבית? יש שם קבוצה של רכלנים , וגם הוא "חוטא" לפעמים ומשתתף כשמרחלים על אחרים בחברה , והוא יודע שלפעמים מדברים עליו גם דברים טובים, הבעיה שהדיבורים מטרידים אותו מאד, כאמור הוא התחיל טיפול תרופתי חצי כדור שבוע ראשון ואח"כ יעבור לכדור שלם בעוד חודש פגישה נוספת עם כל התוצאות, האם המחשבות שמדברים עליך הם מחשבות שווא של יחס ?? למרות שתרבות ה"רכילות" קיימת בחברה בה הוא עובד?? האם 2 פגישות עם פסיכולוג קליני ופגישה עם פסיכיאטר היו מזהים אם הוא במצב פסיכוטי או טרום פסיכותי?? גם אם הוא הסתיר את זה שמטריד אותו שמדברים עליו?? אני חושש מאוד לאחי , הלוואי ואלו חששות שווא , אמרתי לו שיספר את הכל למטפלים גם א הדברים הכואבים אבל כנראה הפחד שלו לא נתן לו. האם זה מידע קריטי?? האם לשכנע אותו לספר את האמת?? האם הטיפול התרופתי יהיה שונה?? אשמח לקבל תשובה אפילו שנשאלת על אחי כדי שאדע איך להמשיך ולעזור לו חרד לשלומו של אחי , מקווה שכל חרדותי יהיו לשווא... ושאכן הטיפול יועיל לו. בברכה popeye

לפופי שלום, הדאגה שלך במקום וגם שאלתך מאוד חשובה. ההבדל בין דיכאון ומחשבות שווא פסיכוטיות חשוב ביותר. התמונה מעט יותר מורכבת מפני שגם בדיכאון עלול להיות מצב פסיכוטי עם מחשבות שווא של דיכאון. ישנו הבדל בין מחשבות שווא ובין "רכילות" ופחדים מרכילות. מחשבות שווא מוגדרות בכך שלא ניתן להפריכן בנימוקים הגיוניים, שאדם יכול לחשוב שאשתו בוגדת בו. אם תשכנעו אותו שאתמול היא הייתה בעבודה אז אין מדובר במחשבות שווא. אם תביאו הוכחות שהייתה כל היום בעבודה והוא לא ישתכנע אז מדובר במחשבות שווא... טוב שאתה משכנע אותו לספר הכל לפסיכולוגית ולפסיכיאטר, גם הפסיכולוגית היכן שהוא פחות לחוץ ויותר פתוח עשויה לאבחן את מחשבות השווא וליצור קשר עם הפסיכיאטר. אפשר לנסות להקדים את התור לפסיכיאטר שיהיה בפגישת ביקורת נוספת. אם לא תהיה התקדמות לא תהיה לך ברירה אלא להתקשר אל הפסיכיאטר ולשתף אותו בחששותיך, בדברים שכתבת כאן. לעתים סרוקסט עלול להחמיר מצב פסיכוטי, לכן כדאי לעקוב אחרי המצב של אחיך, ואם ישנה הרעה אז לפנות בדחיפות לפסיכיאטר. תשמור על קשר דר' גיורא הידש

היי פ. א. ידוע שעבודה בחברת צעירים שאפתנים ותחרותיים בחברות ההיטייק מלחיצה א דם רגיל כמוני וכמוך. כמעט כולם עוטים שם על עצמם מסכות ולא מספרים על חולשותיהם וברור שלא על מכאוביהם ואיזה תרופות הם נוטלים.הכל מישחק שם-ולכן קשה לו שיבעתיים .וזה טיבעי שהוא מרגיש שונה . ב. כמעט כל פציינט שניזקק לפסיכאיטר ובפרט פסיכולוג לא ניפתח ומספר ב3,4 פגישות ראשונות, הכל. יש מצב של רמת אמון מסוימת שאמורה להיבנות לאט לאט. ג.ברור שפסיכיאטר מנוסה ואף פסיכולוג יכולים לזהות אדם שמצב פסיכוטי. (אני לא יודעת מזה טרום פסיכוטי). ד.לפי הפרטים שנתת על הפגישה וההיתנהגות שאיפיינה אותו היתה ,שהוא רק "מסתיר מידע ,וקצת רועד . זה לא עושה אותו פסיכוטי..( - אדם שמוציא מפיו דברים לא מציאותיים ולא לעיניין בכלל ,עניו וגופו נימצאים באי שקט והוא לא רגוע בכלל ,ולא מרגיש את גופו במציאות .לפעמים אף מאד אלים לעצמו ולסביבה). ה. פ. אל תדאג יותר מידיי ,, תשתדל לזכור שהכל יהיה בסדר איתו,אם הוא צריך את כתיפך להישען אם אתה שיכנעת אותו לקבל טיפול ,אז כל הכבוד לך. אם הוא ימשיך לקחת תרופות (שיתאימו לו)ואם הקשר חיובי עם הפסיכולוג יעזור לו לחזק את בטחוננו האישי וערכו בעיני עצמו,,.סימן שהוא עלה על המסלול שבו הוא יחזור לעצמו. ו. יבוא היום והוא לא יצטרך טיפול והוא יהיה ברשות עצמו עצמאי ואחראי ,אולי בעבודה פחות מלחיצה ותחרותית .והמודעות העצמית תשחרר אותו מהפחד שמא יגידו מאחורי גבו שמות גנאי עליו. וכן ימצא לעצמו לו חבר או חברה וכו' כך שאני מעודדת אותך להיות אופטימי. אני אם לשניים בגיל אחיך, ויש לנו עבר דיי גדול עם המערכת הפסיכולוגית וכל מה שקשור בכך . תצליחו ,,,

תודה לכולם על התשובות, אני מקווה שלא יהיה ממש בחחששותי , אני ואחותי עם היד על הדופק שומרים על קשר טלפוני כמה פעמים ביום עם אחי, והיום הוא נשמע יותר טוב בטלפון, אתמול הוא היה בלחץ והתפרץ על אחד העמיתים לעבודה שבא לשאול אותו שאלות אישיות , ואז אחי אמר לו שיחזור לעמדה שלו ושלא ישאל אותו שאלות שלא קשורות לעבודה , הבחור היה בהלם ואמר לו שלא יביא את הבעיות מהבית לעבודה.. (כנראה מרכילויות הוא שמע על הבעיות של אחי בבית) ואח"כ התנצל בפני אחי. בכל מקרה אני עם היד על הדופק ונותן לו תמיכה , ואפילו היתלוצצתי עמו שאם היתה לו בעיה יותר רצינית היו קושרים אותו בחליפה.. ולא היו נותנים לו ללכת.. שהוא יכול להרגע שאין לו מחלת נפש.. שדיכאון וחרדה הם מספיק חמורים ויכולים "לשגע" את האדם וצחקנו על זה.. שוב תודה ואני יעדכן אותכם בכל מקרה גם לחיוב וגם חס וחלילה לשלילה.. מי יתן שיהיה לו רק טוב.

נחמד שאת דואגת לאחיך כך. תראי, בכל תהליך טיפולי רצוי לספר את האמת ולחשוף את כל הפרטים המטרידים עד כמה שניתן פשוט משום שלמטפל עצמו אין יכולות ניבוי ואם הבעיה לא תוצג על ידי המטופל המטפל לעולם לא ידע עליה- מה שעלול לפגום בהצלחת הטיפול. ממה שתארת נשמע כאילו אחיך סובל מחרדה חברתית ( אני נזהרת בהגדרות משום שאינני רופאה) ואם בזה דברים אמורים הרי שהטיפול היום הא מועיל ואחוזי ההצלחה גבוהים. חשוב שאחיך יקבל את כל התמיכה האפשרית ( מה שנראה לי כי קורה) ושיתמיד בטיפול בהצלחה