שיר שכתבתי- "שתיקה"
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
עומדת, אך רגליי כושלות שפתי כאב ולעבונות אוספת שיר ועוד מילה כן, אלו הם חיי כסילה זרקור של אושר מהבהב שקי שנהב כבר עמוסים ומתרחקת כמו מאש האושר הוא רק למתים לכי כבר, את שלך עשית עזביני רגע במנוחה השקט שב אל מחוזי ואת אומנם אינך מרפה בחרתי סבל וכאב וכאבי היא לי סבלי אני צועדת בדממה ושתקתי- אפלתי
כתוב היטב- אם רצית סוג של ביקורת ספרותית. עצוב ונוגע (מדי ..). תודה לך.
תודה על התגובה. באומרך "מדי" למה התכוונת? באופן אישי אלייך או בכלל אריאל
היי אריאל, שיר ממש יפה אבל גם מאוד עצוב. אני שמחה שאת ממשיכה לכתוב, יש לך כישרון. למי התכוונת כשאמרת "לכי כבר, את שלך עשית"? לחרדה? למחלה? מעניין מאוד. בשיר שלך ניכר שאין לך כבר כוח להילחם. תרגישי טוב, אוהבת, יפעת
שיר ממש יפה תמשיכי כך !! יפעתוש אהלן
.wow! that was very powerfull
השיר הזה מביע המון כאב. חזרתי הביתה מהעבודה בשעה 7, מצב הרוח שלי היה גרוע בשל מספר גורמים שחברו יחדיו וגרמו לי להצטברות קלה של "נוזלים" בעיניים.... קראתי את השיר שלך והופס.........הנוזלים - נזלו... התחברתי טוטאלית לתחושה הקשה שאת מבטאת בשיר הזה. כאילו זאת אני... אחר כך - לחץ הדם שלי עלה לשמים, כאבי ראש ופנים ושוב - הפחד הנורא ממוות, תיכף זה יקרה, שבץ מוחי, התקף לב וכל החבר'ה הישנים והמפחידים... כדור לוריואן והרפיה עזרו מעט וכן שיחה עם חבר. עכשיו אני אחרי - קוראת שוב, שקטה יותר מבפנים, אבל - "האושר הוא רק למתים" מרגישה את זה גם אותי היא לא עזבה, כל כך נמאס ואני כבר עייפה, החיים כבדים עלי. אריאל יקרה, צר לי שהבאתי אותי לתוך השיר שלך, כל העצב שבו, העצב שלך, העצב שלי והזרקור שמהבהב, אצלי אולי יש איזה נר שעוד מעט כבה.
נטע המקסימה את לא צריכה להיצטער לרגע. כל היופי והקסם בשירה היא שכל אחד יכול להזדהות עם המילים הצורה שלו ולכל אחד השיר מדבר בצורה אחרת. צר לי שהשפעתי עלייך עם שירי בצורה קשה כל כך ואני מבינה בהחלט את ההזדהות העמוקה. אני חושבת שהשיר מבטא במדויק את אשר אני מרגישה בימים האחרונים תרגישי טוב מקסימה אריאל
לאריאל ולכולם, תודה, התרגשתי וקראתי שוב, חיבוק גדול לכולם הידש
