חרדות

אני בן 19 , הולך בקרוב להתנדב לצבא. אני נמצא בטיםול פסיכיאטרי קרוב ל3 שנים עקב חרדה מהקאות והתרחקות מהבית. עברתי כמה וכמה סוגי תרופות וכיום אני לקוח תרוםה חדשה בשפ ציפרלקס (cipralex) בכל חיי לא ויתרתי לעצמי, היו מצבים שלצאת מפתח הבית היה כמעט בלתי אפשרי אבל המשכתי לצאת יום יום לבית הספר ולחברים. כיום המצב השתפר , הרבה קרדיט יילך להורי אשר תומכים בי כל הזמן, ועושים הכול למעני. הבעייה עכשיו היא כזאת, למרות שאני בן 19, תמיד הייתה לי תלות כלפי אמי. זה לא שאני צריך להחזיק לה את היד לכל מקום שאני הולך, אבל התחושה הפנימית שלי הייתה שבמקרה ואם יקרה משהו .....(במקרה שלי הקאה), אמא תהיה שם. הורי נוסעים ל10 לחו"ל, וזו לא הפעם הראשונה, היו לפחות 8 פעמים כאלו בשלוש שנים האחרונות בהם נשארתי לבדי בבית, חשוב לציין שאחי לא גרים יותר בבית. אני כבר יומיים במתח, מה יקרה שמע אני אגיע למקרה של הקאה ואמי לא תהיה פה. אני יודע שתוך תוכי שאני מסוגל לעשות זה, אבל התחושה של הפחד והחשש עדיין נמצאים. חשוב לציין שלא הקאתי מגיל 5 .........וגם שאני ממש חולה אני לא סובל מהקאות. אבל כל מצב שאינו אופטימלי מבחינתי הוא בחילה- הדבר השנוא עלי. אני לא יודע מה אני הולך לעשות ב10 ימים האלה, ואני מפחד שאני אצטרך לעבור את התקופה הזאת על כדורי שינה. אנא עיזרו לי.

אני שמחה מאוד שמצבך השתפר ושאתה מצליח להתמודד. בקשר לתקופה שהוריך ישהו בחו"ל ואתה תשאר לבד - אתה בעצם מפחד להקיא ולא יודע מה לעשות אם תהיה במצב הזה ללא אמך. קודם כל תדע שיש דבר כזה "נבואה שמגשימה את עצמה" - כלומר, מרוב שאתה חושב על זה ומפחד מזה רק מהלחץ הזה אתה יכול להרגיש לא טוב ולהקיא. אז מה שעליך לעשות זה לחשוב מה כבר יכול להיות? אתה תקיא ואמא לא תהיה לידך. אז מה? שוב דבר לא יקרה לך, למה שתקיא בכלל? רק אנשים שחולים מקיאים וגם לא כל חולה מקיא. וגם אם מקיאים אז זה מנקה את הקיבה ונכון שזאת הרגשה לא נעימה להקיא אבל זה נשמך בדיוק דקה ואח"כ מרגישים הקלה. אז ממה יש לפחד? אני מדברת איתך מתוך ניסיון. גם אני לא הקאתי מגיל חמש עד שנה שעברה. תמיד היה לי פחד להקיא! גם שהייתי חולה הייתי עוצרת את עצמי מלהקיא. עד שחשבתי על זה בצורה הגיונית והגעתי למסקנה שאין כל חשש! מה כבר יכול להיות? כלום! אלפי אנשים מקיאים ביום וממשיכים לחיות כרגיל. אז תהיה בבית בנחת. אל תחשוש, אל תלחץ ואל תהיה בחרדה. שים לידך את הטלפון ואת מספר הטלפון של אדם קרוב אליו תוכל להתקשר אם תקיא וזהו. ואין כל סיבה שתקיא ככה סתם. אל תכניס לעצמך סתם מחשבות לראש. תחשוב בצורה חיובית ותגיד לעצמך - אין לי סיבה להקיא וגם אם אני אקיא, אז מה? אני אדע להתמודד עם זה לבד! ואתה באמת תצליח! אני מאמינה שהכל יהיה בסדר. הוריך ייסעו וינהנו ואתה תשאר ותצליח לשרוד בקלות! וחוץ מזה אנחנו תמיד פה לצידך. בהצלחה ונסיעה טובה להורים, יפעת.

לדן שלום, אני חושב שאתה עשית את הדבר הנכון ופנית לכאן. מכתבה של יפעת בודאי יתמוך בך ויבואו נוספים. אז השאר בקשר וספר מה עובר עליך. כפי שאתה מבין תנסה למצוא קשרים עם האחים, אולי תוכל לנסוע ליום אליהם או שמשהו ישן אתך בלילה בבית. זה לא נורא להשתמש מדי פעם בכדור שינה או כדור הרגעה, בסך הכל מדובר על מספר ימים. בטח יש לך גם את הטלפון של אמא. שיהיה רק טוב ותהיה בקשר דר' גיורא הידש