צריכה עזרה

טוב, אני לא יודעת היכן להתחיל אבל אני מרגישה שהגעתי למצב שאני כבר לא יכולה להמשיך ככה. אני כל החיים שלי בדיכאון ,אני לא זוכרת תקופה שבאמת היה לי טוב. אני בת 16 ובשלוש שנים האחרונים אני רק מנתקת את עצמי מהסביבה יותר ויותר,מוצאת בכולם פגמים,ואין לי ביטחון באף אחד,אולי בגלל דברים שקרו בעבר. אני מרגישה שאני לא מתקדמת לשום מקום,רק מדרדרת את עצמי מיום ליום, כל יום מבלה את השעות בישיבה מול המחשב,והידידים שאני הכי יכולה לסמוך עליהם הם רק במחשב. אמא שלי ואחותי רואות אותי כל יום במצב הזה,ובכלל לא חושבות שמשהו לא בסדר איתי,לא מנסות לעזור. כמה שאני מנסה לצאת מזה תוקפת אותי הרגשה שכל מה שאני רוצה לזה להיסתגר לבד. זאת התקופה שכבר אני חושבת שהפיתרון היחידי זה לסיים את הכל.

ניסית לדבר עם ההורים? את יכולה גם לפנות ליועצת בבית ספר.

שלום רב, חבל שאת סובלת כל כך, הייתי ממליץ להגיע במהירות האפשרית למרפאה של ילדים ונוער לפגישה עם פסיכולוג או פסיכיאטר. כיוון שאת עדיין בבית ספר, אפשר לפנות ליועצת, פעמים רבות יש פסיכולוגים בבתי הספר והיא תפנה אותך. את כבר בת 16 וגם את יכולה להגיע לרופא המשפחה אשר יפנה אותך למרפאה לטיפול בילדים ונוער באזור מגוריך. חבל להתיאש, כדאי לנסות ולהתחיל בטיפול במיוחד בגיל שלך, אבל קודם כל אבחון מקיף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לומדת בתיכון פרטי כך שאין שם יועצת שאני יכולה לפנות אליה. ומניסיון,הן לא עוזרות. ואם אמא שלי אני לא יכולה לדבר על הדברים האלה , כי חלק מההרגשה שלי נובעת מהיחס שלה אלי. וקשה לי להאמין שפתאום היא תדאג לי , אם עד עכשיו לא עלה בדעתה לשאול פעם אחת אפילו מה שלומי ואיך אני מרגישה.

ערב טוב, אני כל כך מבינה את הקושי שלך לדבר עם אמך, בעייה מוכרת. אולי את יכולה למצוא את מבוקשך באתר של סהר: http://www.sahar.org.il/tkids.asp או אולי תנסי לחפש תחנה לטיפול בילד בנוער ובמשפחה. בהצלחה