אישפוז בכפייה ... ?

שלום בני שהוא בן 21 וחצי, סיפר לי שהוא ניסה להתאבד פעמיים לאחרונה. הוא מסרב לקבל עזרה, לא מוכן לדבר עם פסיכולוג או עם פסיכיאטר אני חושש נורא לחיו וחושב שהוא עלול לפגוע בעצמו בקרוב לכן אני רוצה לאשפז אותו על מנת להבטיח את בטחונו בתקופת המצוקה שלו. רציתי לדעת האם יהיה ניתן לאשפז את בני נגד רצונו בהתחשב בגילו ובכך שאף פסיכיאטר או פסיכולוג לא דיבר איתו בשל סירובו? האם אחרי שאני יסביר לפסיכיאטר את חומרת המצב הוא יכול להוציא צו אישפוז בכפייה אך ורק על סמך דיבורו איתי ,האם זה יספיק?

ליעקוב שלום, אכן שאלה קשה ולעתים קרובות אנשים מתלבטים בנקודות אלו. הכתובת שצריכה להחליט ולעזור לך היא הפסיכיאטר המחוזי באזור מגוריך, הוא הרופא המוציא את הוראת האשפוז הכפוי או הרופא המחליט שאין מקום לאשפוז כפוי. אל הפסיכיאטר המחוזי יכול לפנות כל אדם אולם בדרך כלל פניה של קרוב משפחה אינה מספיקה. אפשר להזמין את רופא המשפחה לביקור בית (שחובתו לעשות) ואז הוא יפנה לפסיכיאטר המחוזי ביחד עם מכתב שלך אשר מתאר את המצב. כדי להוציא הוראת אשפוז צריכים להתקיים שלושה תנאים. לפי מכתבך מתקיימים שניים: הבן מסרב בדיקה וטיפול אצל פסיכיאטר וקיימת מסוכנות, כלומר הניסיונות האובדניים. התנאי השלישי הוא שחייבת להיות מחלה נפשית כלומר הפרעה קשה בשיפוט המציאות. הפרעה כזו יכולה להיות מאובחנת רק על ידי רופא אבל אתה יכול לכתוב סמנים כגון דיכאון חמור, חוסר תפקוד, שמיעת קולות ועשיית מעשים מוזרים. אם קיים גם התנאי השלישי אז סביר מאוד שהפסיכיאטר המחוזי יתן הוראה לבדיקה כפויה והבן ילקח בכפיה לבדיקה פסיכיאטרית ואז פסיכיאטר יאבחן את מצבו וידווח לפסיכיאטר המחוזי. מעט מסובך, אם יש לך שאלות נוספות אשמח להבהיר שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש