צהריים טובים לכולם

אז קצת עידכונים. עכשו חזרתי מהפסיכאטרית והיא אמרה שאבדוק מה קורה איתי ביומיים הקרובים. אם הסימפטום של הרצון להשמיע קול כיחכוך כל הזמן ימשך וזה יחמיר אז לחזור למינון המקסימיל של הכדור שלי. בנתיים אני אנסה סחוב את זה. היא שאלה אותי איך ארגיש אם נחזור אחורה מבחינת הכדור ( לתחילת הטיפול) ואמרתי לה שאם זה מה שיעלים לי את המחשבה\ התנהגות האובססיבית הזו אז אני מכונה. תראו לאיזה דרגה שפלה הגעתי. אני כבר לא יודעת ממה להיות מאוכזבת קודם: מהסימפטום, מזה שחזרתי אחורה, מהמצב הגופני. אני רק יודעת שאני מפחדת פחד אימים ושרע לי. אני כל כך א רוצה ליפול שוב לבור החרדות והדיכאון האיום שבו הייתי . כבר היה שיפור כל כך גדול במצבי הנפשי. למה זה חייב לקרות?

קודם כל קבלי חיבוקים והרבה סימפטיה. באמת זה קצת מרתיע ומייאש כשמציעים לחזור אחורה, אבל אסור להתייאש! נשמע כאילו הפסיכאטרית שלך יודעת מה היא עושה ונראה שהיא דואגת לך. אז עזרי כוחות ואל תתייאשי ועם קצת מאמץ ואופטימיות, יהיה בסדר! אני בטוחה שיהיה בסדר כי מאוד התרשמתי ממך ממה שקראתי פה. אז המון בהצלחה! אני גם חוזרת לבקשה שלי, הישנה-פרטים על הפסיכאטרית שלך ואני מצרפת מייל: [email protected] תודה, דקלה.

שלום ילדתי, אין כמוך יודעת, שיש עליות ויש ירידות, לפעמים תלולות יותר, לפעמים פחות. עכשיו את קצת בירידה, וזה מתסכל נורא. זו לא "דרגה שפלה" ולא "לחזור אחורה". זהו שלב קצת קשה יותר בתהליך, וצריך יותר כוח בשבילו, וישנה באמת הרגשה שעכשיו אוזלים הכוחות. בכל מקרה, אני מאד מאד מקווה שהגדלת מינון התרופה תסלק את הכחכוח המעצבן הזה. וגם שתרגישי יותר טוב. אז המשיכי לספר לנו מה קורה, בסיידר? שלך, שיבולת

תודה מקסימות. עדיין לא חזרתי למינון המקסימלי ואני אחכה עם זה עוד כמה ימים. בנתיים אני סובלת בשקט ובאמת שמנסה להעסיק את עצמי בדברים אחרים אך יש רגעים שהפחד משטלת עלי ואני פוחדת להישתגע( אני מניחה שזה החרדה עצמה). בכל אופן, מקווה לטוב ועם התמיכה שלכן אני בטוחה שאעבור זאת יותר בקלות שיהיה סוף שבוע נעים אוהבת, אריאל

ילדתי , קחי עצמך בידיים ,את יודעת שאת לא הולכת אחורה,! זה רק ההיתעסקות עם המחשבה הזאת. (היא המקבעת את החרדה למצב יותר עמוק.) חשבת על הכנס שהיית לאחרונה , אולי האנרגייה והפעילות האינטנסיבית שם גרמו לך התרגשות יתר ? עברת דברים קשים יותר וגם את זה את תעברי. את אומרת שכבר בזמן ההיתעוררות בבקר מתחיל החיכוח בגרון.היתי מציעה לך, שבלילה לפני השינה תשמעי מוסיקה מרגיעה ושקטה , ודבר ראשון בבקר עם ימשיך החיכוח אל תתיחסי לזה ואל תתרגשי או תפחדי או תתרגזי.!פשוט תקבלי את זה בשלוות נפש.! ותמשיכי הלאה את יומך.! אני מבטיחה לך שזה יעלם.! כי כמו שאני יודעת כשנילחצים ממשהו הוא נעשה יותר ויותר מטריד . יש לך כוחות להיתגבר על זה .!ואני בטוחה שזה סימפטומון קטן שטעה בדרך,,במקום שיבוא אלי הלך אלייך,, תגרשי אותו בעדינות כפי שהיצעתי לך! .,,,,לכוון שלי,,,, באהבה ו.

קודם כל לפעמים צריך לחזור צעד אחד אחורה בחיים כדי להתקדם שני צעדים קדימה וכנראה שבפעם הקודמת ירדת במינון מהר מידי ולכן הכחכוך נמשך... אם תרגישי שהמצב לא משתפר ביומיים הקרובים תעלי שוב במינון. זה רק יעשה לך טוב. ואל תהיי מדוכאת בגלל העלאה במינון. לא נורא. העיקר שתרגישי טוב יותר, זה גם יגרום לך להוריד במינון של המחשבות השליליות שיש לך לצערי הרב בכמויות! אני שמחה שאת משתדלת להעסיק את עצמך כי זה יגרום לך פחות לחשוב מחשבות שלא צריך לחשוב! זה שאת חוזרת לקחת כדור במינון המקסימלי לא מחזיר אותך האחורה. אל תחשבי ככה! המחשבות שלנו הן מה שגורם לרגשות לכן אם תחשבי חיובי גם תרגישי חיובי. לא הגעת לשום דרגה שפלה. את באותה דרגה כמו שהיית. את יכולה להישתפר אבל זה כנראה הולך לך לאט. לא נורא! תלכי בקצב שלך....העיקר שלא תחשבי שאת בתחתית! אין לך כל סיבה לחזור לבור שהיית. למה את חושבת ככה? מחשבה כזאת רק מדכאת עוד יותר וזה יכול לגרום לך לחזור למצב הקודם. תחשבי חיובי!!! זה הכלל בחרדה. לא אחד יש תקופות פחות טובות בחיים אבל את חזקה! את תצליחי להתגבר על התקופה הזאת... להתקדם ולנצח. את מאמינה בך אז תאמיני גם את בעצמך!!! תרגישי טוב, אוהבת, יפעת.

לאריאל שלום, כמו תמיד טוב לשמוע ממך והשיתוף שלך מעורר המון רגשות חמים ואהבה. אני מקווה שתרגישי טוב ותצליחי קצת להרפות כך שהתחושה הלא נעימה בגרון תיעלם. לדעתי לא הייתי ממהר לחזור למינון של התרופות. פרט למצב הנפשי ישנה הרעה במצב הגופני וגם שינוי תרופתי, כך שיתכן מאוד שהמצב הנפשי הוא תוצאה של המצב הגופני ולאו דווקא בטוי של המצב הנפשי בלבד. כלומר, איני חושב שיש שינוי במצב הנפשי כשלעצמו אלא שכעת המצב הנפשי מושפע מהמצב הגופני. כיוון שהתחלת טיפול בגוף אני מאמין שעם השיפור במצב הגופני יבוא גם השפור במצב הנפשי. לכן הייתי מייעץ לחכות, לראות לאן הדברים הולכים ואז להחליט. בינתיים אפשר מספר ימים להעזר בתרופות הרגעה כמון לוריוון לפי הצורך וחשוב שתשני טוב. מחזיק לך אצבעות. המון אור ואהבה הידש

אני אקח את דברייך לתשומת ליבי אוהבת, אריאל