לאריאל שלי!

היי מתוקה, רציתי לדעת מה שלומך היום? יותר טוב? איך הייתה השיחה עם הפסיכולוגית? היא עודדה אותך קצת? כמו שאני מכירה אותך בטח את מעודדת אותה ;-), פסיכולוגית קטנה שלנו :))) אני מקווה שאת מתחילה להתאושש, לחשוב רק על דברים חיוביים, להרגיש טוב ולחייך! המון חיבוקים, יפעת.

יפעת המקסימה. ההודעה שלך גרמה לי להתרגשות גדולה- את כל כך תומכת שזה מדהים. הפגישה שלי עם הפסיכאטרית היא בשעה 15:00. היא שכנה שלי כך שכל מה שאני צריכה לעשות זה לרדת קומה. האמת שקמתי איך שפתחתי את העיינים עם הרצון הזה לכחכך והמחשבות על זה. אני מנסה כל הזמן לעבוד על עצמי ולעסיק את עצמי בדברים אחרים. אז עבדתי על עבודה שאני צריכה להגיש ביום שני ועכשו נסעתי להוציא כסף לפגישה ( כל דבר שיוציא אותי מהבית). גם פיזית אני לא משהו ( או שזה נפשי)- חולשה איומה והרגשה זיפטית. אני מקווה שזו סתם תקופה מגעילה רק שתעבור כבר. כל פעם שהחרדה שלי נמשכת מעל לכמה ימים אני מפחדת שאני חוזרת אחורה. כנראה שהטראומה גדולה מדי. מה איתך? מה שלום הציפור? ( שכחתי איך קראת לה?) . תודה על הכל, אריאל

עכשיו את בטח כבר אחרי הפגישה עם הפסיכולוגית אז איך היה? איזה מגניב שהיא שכנה שלך...גם העו"סית שמטפלת בי גרה די קרוב אליי ככה שכל פעם שבא לנו להיפגש אנחנו נפגשות! אני שמחה שאת משתדלת להעסיק את עצמך במשך היום... רק כך החרדה תבעבור לך והצורך לכחכך יפחת. אל תשכחי שהגוף שלנו שור לנפש ואחד משפיע על השנייה ולכן די קשה לדעת מה השפיע על מה... ולכן כדי לך לנסות להשפיע על מה שאת יכולה (הנפש) כדי שזה ישפיע על הרגשתך הגופנית. את בטוח לא חוזרת אחורה במצבך ואם תמשיכי לחשוב ככה זה מה שיחזיר אותך אחרוה. תמיד תחשבי מחשבות חיובית. תגידי לעצמך - יש לי נסיגה קלה אבל זה יעבור בקרוב. תאמיני לי מניסיון שעם הזמן זה באמת משפיע... הציפור שלי בסדר גמור. הוא כבר פחות רב עם הקנרית. כנראה שהיא מתחילה להבין שאין לה ברירה ובן זוגה נפטר ועכשיו יש לה חבר חדש...בהתחלה כל פעם שהוא התקרב אליה הוא צעקה וצווחה עליו - אולי היא בחרדה ממנו? ;-))) נקווה שבסוף הם יסתדרו. כל טוב ושבת שלום, יפעת.