קשה לי

צהריים טובים לכולם, הימים האחרונים הם גיהנום בשבילי מבחינה נפשית. בעצם הכל החל מאחרי הפגישה שלי עם הראומטולג בה התבשרתי על הבדיקה הלא טובה ועל הצורך בסטרואידים אבל אני לא בטוחה שזה מזה. יש לי תופעה מטרידה ואובססיבית שמפריע לי ורק הולכת ומתגברת. אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לכחכך בגרון לא בגלל שאני מרגישה שתקוע לי שם משהו אלה פשוט בגלל שאני מרגישה שאני ציכה להפיק את קול הכיחכוך. נשמע מטורף נכון? וזה מה שמלחיץ אותי. אני מרגישה שאני מאבדת את שפיותי. מה גם שזה מהרגע שאני פוחת את העיניים ועד הרגע שאני הולכת לישון. כל שרירי הפה תפוסים לי וכל מה שבא לי זה לבכות. אני שומעת עכשו את השיר " survivor" של "דסטני- ציילד" ודמעות עומדות בעיניי משום שזה השיר שהיה לי כהימנון כשכל התקפי החרדה התחילו אצלי. מה יש לי- האם זה ביטוי של חרדה? התנהגות אובססיבית? אני מתה מפחד.נמאס ליייייייייייייייייייייייייי אריאל

אריאל היקרה, עצוב לי נורא לשמוע את בכייך... בואי, שימי ראש על הכתף של כולנו וקחי נשימה עמוקה אנחנו פה איתך יקירה החזיקי מעמד מתוקה, שיבולת

אריאל אני אוהבת אותך יונית הכל יהיה בסדר

שיבולת היקרה תודה על התמיכה. אנילא יודעת מה הייתי עושה לולא הפורום הזה- אתם מקסימים אוהבת, אריאל

היי לא משתגעים כל כך מהר אם בכלל..... וזה מניסיון:)))))) ניסית פעם להשקיע בהרפיות (כל סוג שאת מתחברת אליו) או עבודה על מע הנשימה? לי זה עוזר אבל הכי חשוב רבים מאיתנו קוראים את המילים שלך האלה ואי אישית בטוח שזה זמני ותשתפרי ושוב הכל מנסיון תרגישי טוב

אני יודעת שלא משתגעים מהר אבל זו התחושה האיומה והמפחידה יותר מכל הזו שמוציאה אותך משלוות נפשך. מין פחד תהומי כזה. אני מאמינה שהרפיות עוזרות לאנשים המאמינים בהם. ניסיתי פעם לעשות זאת ובמקם שגופי ירפה הוא עשה את הפעולה ההפוכה. כנראה שזה לא עובד עלי. בכל אופן, תודה על העיצה והתמיכה אריאל

ערב טוב, את מרגישה יותר טוב מהצהריים? אני מקווה שהפסקת לבכות. זה טוב לבכות קצת כדי להוריד מעצמך את המועקה ואני שמחה שאת גם באה לפה לספר לנו מה עובר עליך אבל אל תחשבי על זה כל היום, אל תבכי כל היום... זה רק מעצים את הבעיה! בקשר לצורך שאת מרגישה לכחכך בגרון - אני מכירה את זה כי לי יש צורך להזיז את הרגליים באי שקט כשאני בחוץ. אני חושבת שלכל אדם חרד יש תופעה כזאת או אחרת ולכן אני בטוחה שאת לא מטורפת!!! פעם ניסיתי להילחם בזה, להגיד לעצמי שאלה הרגליים שלי ואני אשלוט בהן ולא להיפך... וראיתי שזה ממש לא עוזר ואף מתגבר ומתעצם... ולכן אמרתי לעצמי - אז מה? שינועו באי שקט! מה אכפת לי... ולאט לאט הצורך הזאת פחת ופחת. הרי די ברור שהצורך הזה נגרם בעקבות לחץ אז עליך להירגע. לנשום נשימות עמוקות, לחשוב מחשבות חיוביות.. ולהגיד לעצמך - לא נורא שאני צריכה לקחת סטרואידים, כנראה שהמצב עכשיו פחות טוב, אני אקח את כדורים בתקווה שהמצב ישתפר, אין לי ממה להילחץ, אני לא משוגעת ולאמאבדת את שפיותי, רק עוברת תקופה פחות טובה בחיים וזה יעבור לי!!! אם תגידי את זה לעצמך כמה פעמים באמת תתחילי גם להאמין בזה ותראי שזה יעזור לך. הרי את חייבת לעצור את הכדור שלג הזה...לחץ מהמחלה ולחץ מהכדורים יוצרים יותר חרדה! אם יש דרך כלשהי שנוכל להקל עליך אני אשמח לעזור. אני שמחה שלפחות את לא שומרת בבטן ובאה לשתף אותנו. אני שולחת לך המון חיבוקים!!! ומקווה שיהיה לך רק טוב בחיים :) אוהבת, יפעת.

תודה מקסימה על העידוד ובתמיכה. נו טוב, זה לא חדש שאת נהדרת!!! היום לי פגישה עם הפסיכו' ונראה מה היא אומרת. אני מקווה שהיא תעודד אותי קצת אוהבתתתתתתתתת, אריאל

היי יקירתי,,אל תדאגי יותר מידי זה יעבור לך את כניראה נימצאת בקונפליקט קטן מצד אחד יש לך גו'לה ענקית שרוצה לצאת מתוך הגרון אך השרירים התפוסים מתכווצים ןלא רוצים לתת לה מעבר. מצד שני חיכוך הקול והשמעת צליל צרוד כזה, הוא ביטוי של רצון לדבר להוציא לשחרר את הגו'לה. ויש את הצד של השיר על ההישרדות" הממתן אותה מבפנים כאילו אומר, תשארי במקומך בבטן .אניאריאל יכולה לשרוד, למרות היותך מטרד בשבילי. ומכאן הדמעות זולגות והרחמים שלך על עצמך חמודתי .אל תפחדי היי חזקה תפרקי הכל על הנייר או אצל מטפלת או תצעקי באיזשהו יער,, (הכי חשוב להישתחרר ממה שמעיק אחת לתמיד .) איתך ושלך ו.

תודה על העידוד. האם נפגשנו פה פעם? אני לא מכירה את הכינוי. בכל אופן, העניין הוא שאני לא מרגישה גולה בגרון או משהו תקוע אני פשוט מכחכת או אפילו לא בדיוק מכחכחת אלה משמיע מין קול דומה משום שאני מרגישה צורך לעשות זאת ולא יודעת למה. לא מרגישה משהו בגרון כלל וזה מה שיותר מוזר ומפחיד. מה זה????????