דכאון ותרופות

קיבלתי המלצה ליטול לראשונה בחיי תרופה פסיכיאטרית. איך מתמודדים עם המצב החדש של תרופה שמשפיע על המוח? חשבתי לעצמי, הרי מה שמגדיר אותנו כבני אדם להבדיל מחיות זה בדיוק המצב המנטלי שלנו. איך מתגברים על התחושה שמשהו חיצוני לנו, שאין לנו שליטה עליו, משפיע איך נרגיש, כמה נשמח וכמה נתלהב מדברים. נראה לי שינוי תפיסתי שמאוד קשה לקבלו. החלטה ליטול תרופה כזו נראית לי כל כך משנה את התפיסה של העצמי, לא? מה דעתכם? ניסיונותיכם? תודה

דבר 1 - אני לא רוצה לאכזב אבל לא ברור לי מה הפסיכיאטר רצה. celexa בכלל לא נמצאת בארץ. במקומה קיים כדור מקביל בשם ציפראמיל עם אותו חומר פעיל citalopram או cipralex (בו יש רק את החלק הפעיל של ה-citalopram ). הכדור הוא הכי ספציפי בפעולה שלו וגורם לסרטונין- שהוא החומר במוח שאחראי על המצב רוח שלנו, להשאר יותר זמן=לגרום לשיפור מצב הרוח שלנו. לוקח בין שבועעים לחודש להרגיש את ההשפעה המלאה של הכדור ויש כל מיני תופעות לוואי, לא כולם "חוטפים" את כולן, או באותה חומרה. תופעות לוואי מופיעות בעיקר בתקופת ההסתגלות לתרופה ועוברות בהדרגה עם הזמן. אם הן לא עוברות, אפשר להחליף טיפול.

לדן שלום, אני מעדיף שיענו לך אנשים שנוטלים תרופות ועם נסיון אישי ובהחלט מוזמנים להגיב. אני אנסה מעט להרחיב את הנושא. מה דעתך על אלכוהול המשפיע על החשיבה והרגש? בעולם הוא מאוד נפוץ כידוע שלא נדבר על סמים אחרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

צר לי אך לא הבנתי את תגובתך. אני נמצא כעת בחו"ל ואני מבין שהתרופה אינה קיימת בארץ אך ממה שהבנתי היא שייכת למשפחת הסרטונין (פרוזק וכו). אשמח לקבל חוות דעתך, במיוחד לעובדה הבאה: הסימפטומים היחידים שאני חווה הם העדר עניין ומצב רוח (ברמה לא מבוטלת) ויקיצה מוקדמת. כל השאר אינם קיימים בי. כיצד עליי להחליט אם אני במצב "הכרחי" לנטילת התרופה. תודה