הי לכולם

רציתי לספר לכם שהיום היה לי כנס של " ארגון חולי הלופוס בישראל". הכנס היה בתל- השומר ובאו חברי האירגון ( אנשים מכל הארץ). בכל אופן, אחת ההרצאות הוא בנושא שרלוונטי גם אלינו והוא התמודדות עם לופוס דרך ההומר. אני מאמינה שזה בעצם רלוונטי לכל התמודדות עם מחלה\ מחושים וגם של הפן הנפשי ולכן אני כותבת זאת. בהרצאה הסביר לנו רופא שנראה לי כי עובד בסורוקה על משמעות הצחוק ברפואה.. מסתבר שכשצוחקים משתחררים אינדוזפינים ( מקווה שרשמתי זאת נכון) שהם הורמונים בעלי יכולת הרגעה ותחושת שיחרור. לחץ הדם יורד בזמן צחוק ולמרות שהסרעפת והבטן מכווצים שאר השרירים רפויים. הרופא שהרצה אמר שלכל בעיה אפשר להיסתכל בשני אופניים לדוגמה: להגיד : " אוף, עוד פעם המינוס הזה בבנק ומה אני יעשה?" או להגיד :" הי, עכשיו המינוס שלי יותר גדול, וואלה עברתי את הפעם הקודמת שלי". כמובן שהדוגמא הייתה קיצונית אבל זאת בשביל להמחיש את הנושא. בסופו של ההרצאה הראו לנו שקופיות של כל מיני קרטונים עם בעיות שונות בלופוס ואמירות שונות עליהם. ההרצאה הייתה מאוד מעשירה ומעניינת ובהחלט יצאתי ממנה מחויכת ( בניגוד לשאר ההרצאות הלא כל כך אופטימיות). בקיצור כמאמר הפתגם : " החיים הם בדיחה", צריך להיסתכל על הדברים באור חיובי. לפחות לנסות.... אוהבת את כולם, אריאל

אני עלופה בזה זה אחד הדברים שאני ממש אבל ממש טובה בו בלהתיחס למצב שלי בצחוק לפעמים אנשים לא מבינים את זה במיוחד כשזה צחוק על בעיה שרואים יש לי למשל חברה עיוורת , לא לגמראי אבל רואים עלייה שהיא לא רואה (לפעמים) נכנסנו פעם לשרותים הציבוריים בקניון והשיער שלי נראה כמו הצרות שלי וישר התעצבנתי עליה ואמרתי לה "בחיית לא יכול להגיד לי שאני נראת כך?" והיא אגיבה "למה לא שאלה?" איו מסביבינו נשים שהסתקלו עליי במן מבט כזה של מה את לא רואה שהיא לא רואה??? לאותה חברה יש גם קטע עם עמודים היא פשוט כל הזמן נטקלת בהם (היא מתעקשת ללכת בלי מקל או כלב למרות שהיא לא ממש רואה) אז יש לה ממש סיווגים לעמודים עמוד עגול דק הוא אמוד חמוד עמוד עגול עבה מעץ הוא גבר ועמוד משושה הוא ערס מנייק, יום אחד היא סיפרה לי שהיא ניסתה להגיעה לאיזה שהוא מקום ועצרה כדיי לשאול מישהו איך מגיעים ואז גילתה שהיא בעצם שאלה עמוד והתלוננה על זה שהוא לא עונה לה אמרתי לה בשיא הכנות שאם העמוד כן היה עונה לה אז היא איתה בבעיה רצינית ולסיום יש לאותה חברה שיר קבוע שכל פעם כשאני מדוכאת היא מנסה לאצחיק אותי איתו "ראיתי ציםור רבת יופי הציפור ראתה אותי ציפור שכזאת לא אראה עוד כי אני קצר רואי" בקיצור מה שאני רוצה לומר שאין כמו הומור שחור כדיי להתמודד עם המצב שלך אני פסיכית ואני גאה בזה אני נעלבת כשאומרים לי שאני נורמלית לפחות יש לי תרוץ טוב ופסיכיאטר טוב שיצעיר שאני לא שפויה במקרה ואני יעבור על החוק מותר לי

היי באמת צחקתי בקול רם, בתקופות קשות זקוקים להומור אשר בהחלט נותן פרספקטיבה לדברים. אני בטוח שגם נוכל לצחוק על מה שקורה עכשיו בפורום. אז לכל מי שיש בדיחה מתאימה למצב הנוכחי מוזמן לשתף. צחוק יפה לבריאות הידש