קצת על סכיזופרניה

סכיזופרניה היא קבוצה של מחלות הגורמות להפרעה קשה בתהליכים בסיסיים של האישיות. זוהי מחלה כרונית, בעלת שכיחות של כאחוז אחד באוכלוסייה, אשר פורצת בין גילאי 18-25, ובמהלכה מביאה להידרדרות קשה באישיות: פגיעה בתהליכי החשיבה, בשפה, ברגש, בתפיסה, בהתנהגות הבין-אישית, בזהות העצמית ובשיפוט התקין של המציאות. (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 1999). מהלך המחלה מלווה באפיזודות פסיכוטיות ופוסט פסיכוטיות. אפיזודה פסיכוטית, מאופיינת בהפרעה ניכרת בתפיסה, המלווה לרוב בהזיות ובמחשבות שווא. הזיות, הן תחושות תפיסתיות ראייתיות ו/או שמיעתיות, המתרחשות ללא קשר לגירוי חיצוני. מחשבת שווא מתרחשת, כאשר החולה מושפע ממחשבה או אמונה, בלתי ניתנת לשכנוע, אשר שולטת בחוויה המנטלית, בתפיסתו ובהתנהגותו של החולה. סימפטומים אלו נקראים "סימפטומים חיוביים" (Andreasen, & Olsen, 1982). אפיזודה פוסט פסיכוטית, מופיעה לאחר רמיסייה של האפיזודה הפסיכוטית. אולם, בשלב זה נשארים לעיתים קרובות סימפטומים פסיכוטיים וניכרים ליקויים בקוגניציה, ברגש, ברציה, ובתכונות אישיותיות אחרות. סימפטומים אלו נקראים "סימפטומים שליליים" (Andreasen, & Olsen, 1982). סכיזופרניה כהפרעה בקואורדינציה קוגניטיבית מגוון הסימפטומים של המחלה הובילה רבים לחשוב, כי סכיזופרניה אינה מחלה אחידה, כי אם קומבינציה של מספר מחלות שונות, כפי שגרס לראשונה Bleuler (1913). הוא תיאר ארבעה סימפטומים מרכזיים בפתולוגיה זו: אסוציאציות, אפקט, אוטיזם ואמביוולנטיות. אלו מבטאים את הפיצול שקיים בין תפקודים מנטליים שונים, הגורמים לאיבוד ההרמוניה הפנימית; בעיקר בין הקוגניציה לאפקט. ההפרעה בחשיבה האסוציאטיבית נחשבה לתסמין עיקרי, אשר כרוך בפיצול בתוך החשיבה עצמה. בעקבות עבודתו של בלוילר, תיארStransky (1914), חוסר קואורדינציה בין מחשבות לרגשות, שאותה כינה "intra- psychic ataxia". כיום מכונה התופעה בשם אפקט לא תואם. חוקרים אחרים (Magaro, 1974, Quitkin, et al., 1976, Babkoff, et al., 1980, Peciccia, et al., 1998, Peled, et al., 2000) הראו, כי חולי סכיזופרניה סובלים מליקוי בפירוש גירויים סביבתיים; כנראה כתוצאה מליקוי באינטגרציה של הגירויים. כלומר, חולים נוטים לפרש גירויים סביבתיים באורח שגוי. פירושים אלה באים לידי ביטוי בהפרעות בחשיבה (דלוזיות) ובתפיסה (הלוצינציות). לאחרונה, תיאוריות רבות מניחות, כי סימפטומים אלו נובעים מליקויים בתהליכים קוגניטיביים גבוהים, כגון: זיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח ארוך, זיכרון פעיל (working memory), זמן תגובה (reaction time), Pre-attentivesensory gating, habituation, קשב (selective attention), מיון תפיסתי (perceptual grouping), ו contextual disambiguation. ליקויים אלו לדעתם אינם כלליים, אלא מקורם בהפרעה בשימוש בקונטקסט (Phillips & Silverstein, In press, Cohen, Barch, Carter, & Servan-Schreiber, 1999, Bosch, 1994). למרות שה"קונטקסט" נחשב כרלוונטי לסכיזופרניה, אין הסכמה לגבי הגדרתו. Gray, Feldon, Rawlins, Hemsley, & Smith(1991) מגדירים קונטקסט כהשפעה של גירוי על תהליכי תפיסה ספונטניים, הנשענים על זיכרון לטווח ארוך. לעומתם Cohen & Servan-Shreiber (1992) מזהים קונטקסט כמידע רלוונטי למשימה (task relevant information), הנשמר בזיכרון הפעיל (working memory. Phillips & Silverstein (In press) כוללים בהגדרתם את שני האחרונים. אולם, הם מבחינים בין תהליכים הקובעים את התוכן של מסר מסוים (primary input), לעומת תהליכים המשפיעים על העברת המסר, מבלי לשנות את הקשרו (context). Cohen, Barch, Carter, & Servan- Schreiber (1999) , בדקו ביצועים של חולי סכיזופרניה בשלוש משימות, הנחשבות למפעילות פונקציות קוגניטיביות שונות: Stroop task (תשומת לב סלקטבית), Continuous perfomance test (CPT) (זיהוי ועירנות) ו Lexical disambiguation task (תהליכי שפה). משימות אלו דורשות תשומת לב (בחירה ושמירה של מידע רלבנטי) זיכרון בפעולה (שמירה on line של מידע זה) ואינהיביצה (דיכוי של אינפורמציה לא רלוונטית). כל התפקודים הללו, לדעתם, תלויים במנגנון יחיד האחראי על תהליכי קונטקסט, המשתנים בהתאם לדרישות המשימה. נמצא, כי חולי סכיזופרניה, בעיקר בעלי הפרעות בחשיבה, הראו ליקויים רבים יותר מהנורמלים, כאשר תנאי המטלה הצריכו שימוש במידע של קונטקסט. אולם לא נמצאו ליקויים בפונקציות קוגניטיביות אחרות כגון זיכרון לטווח קצר.

מאיפה העתקת את זה ???

מדוע את חשוב שד"ר פלד נוא מתחזה? מה האינטרס שלו להתחזות?

בד"כ כאשר אני נופל לתהומות הדכאון העמוקים אני חווה הזיות ויזואליות, לא אינטנסיביות, ואני בד"כ מזהה אם זו מציאות לפי היגיון. ההזיות יכולות לבוא לידי ביטוי בחרקים לא קיימים שירחפו או יזחלו, עלי או באוויר, לשניה או שתיים. או כוכבים נופלים (כמו מטאוריטים) בחלל החדר וכו'. אני לא יודע אם יש קשר ישיר לדכאון ולא אובחנתי כסובל במחלה כלשהי.

מה ביכולתי לעשות בנידון ? זה לא כל כך מפריע לי מפני שהתרגלתי אך מעניין אותי האם יש סיבות לתופעה זו, האם תופעה זו מוכרת? (ידוע לי שהנני סובל מ-A.D.D אך לא אובחנתי לבעיות אחרות)