באמצע החיים

שלום, בין השמחות לבין המועקה כתבתי שיר שמוקדש לאימי מורתי ז"ל שניפטרה לפני חודשיים. באמצע החיים איך מיתרים נדגמו איך כך בבת אחת אור נישמתך כבה יפה ואצילית הינה דמותך קורנת כשיר שמתעורר לאהבה תוים על הפסנתר ושקט רך בחדר ובתמונה תמיד אותו חיוך מקסים כל הזמיר שלך עותף אותי כנדר כשיר שלא ניגמר לעולמים באמצע החיים איך מנגינה ניגמרת איך מנגינה בוכה את בכי הצלילים באמצע החיים איך הציפור נודדת בצל כנף אחת רועד עוד בליבי הדלת ניפתחה עוד רגע את ניכנסת ומבטך רחוק לא מביטה אחור וקול פעמונים היגעת לרגע חסד כשיר שמתנגן לו מבפנים האם היית ביכלל ציפור מתגעגעת אומרת לי עכשיו שלום ללא מילים רק זיכרון שלך שוב מעביר בי רעד כחרס הנישבר בחלומי באמצע החיים איך מנגינה ניגמרת איך מנגינה בוכה את בכי הצלילים באמצע החיים איך הציפור נודדת בצל כנף אחת רועד עוד בליבי זה החיים. ביי מור

סליחה טעיתי בשורה הראשונה איך מיתרים נדמו ולא נדגמו כתבתי בדמעות. ביי מיכל

מור כתב/ה: > > סליחה טעיתי בשורה הראשונה > איך מיתרים נדמו ולא נדגמו > כתבתי בדמעות. > > ביי > > >

כמה עצוב שיר חזק.

היי מור, ריגשת אותי עד מאוד.עצוב לי שאיבדת את אימך שכל כך אהבת.גם אני אמא ל-3 ילדים ולפעמים שכשרע לי מאוד,אני אומרת לעצמי,שאני חייבת להיות חזקה בעיקר בשבילם.קשה לי מאוד ונידמה שיש רגעים שאני נישברת אבל תוך שנייה מחליטה פשוט שאסור לי וכך אני ממשיכה. היי חזקה מתוקה בשבילך וגם בשביל משפחתך. מתאפקת לא לבכות. נשיקות שגב

השיר שלך יפה מאוד ועצוב כאחד. זעקתך נשמעת למרחוק וכל שנותר לי זה לעטוף אותך בחום . המשיכי עם הכישרון הזה- אין ספק כי התברכת בכישרון רב

למור, כל כך כואב לאבד מישהו קרוב והאבל העמוק... והשבר הגדול... והרעדה.... והלב נסדק... והזכרונות... והגעגועים.... שיר משתפך ונוגה? ובאמת נוגע ללב לזכרה הטוב... שיבולת

למיכל שלום, תודה ששיתפת אותנו ברגשותיך ובכישרון רב. אני שמעתי המון געגועים באמת שיר של געגועים. תודה ושיהיה רק טוב הידש