יריב, אתה צודק בקשר

יריב, בהמשך לדיון הארוך שהתחלת, וכבר ברח שני עמודים אחורה* אתה צודק בקשר לכלב. יש לי כלב גדול כזה שצריך להוציא הרבה אנרגיה. אלמלא הוא, הייתי מסתגרת לי כל היום ודי. בזכותו אני יוצאת לפחות שלוש פעמים ביום מהבית ועושה גם פעילות גופנית. בסה"כ יוצא לי ללכת כמה קילומטרים ביום. דרך אגב, הכלב שלי חולה. אחד מסימפטומי המחלה שלו הם התקפי חרדה/ פאניקה, כן, כן, ממש כמו אצל אנשים. התרופות שהוא מקבל לצורך הטיפול במחלה שלו (ואלה לא תרופות שנדונו, או יידונו בפורום) מגבירות לו מאד את התאבון, אבל לא עשיתי אותו שמן. הוא מקבל אוכל רק כמה שצריך, ואם הוא ממש ממש מבקש נורא אני נותנת לו מלפפון במיץ בשר, או משהו דיאטטי אחר. זה טריק שעובד על כלבים, דל קלוריות אבל טעים. חוץ מזה, אני מפנקת אותו המון - וזה עוזר לשנינו. זואותרפיה. * ואפשר להמשיך את הדיון מכאן, אם תרצו, וכך הוא יחזור לעמוד הראשון.

אכן כלב זאת חיה אצילה.גם חתול זה נפלא אבל לא לחרדה כל כך יותר לדברים אחרים. פאניקה וחרדה זה לא דבר נדיר אצל כלבים. יש הסובלים מחרדת נטישה ברגע שאנחנו הולכים יש מחרדת נסיעה, ממש לא חסר תופעות. לרוב אילוף קפדני ויעיל כולל הדרכה של הבעלים תוציא מהכלב את ההתנהגות הלקויה. תרופות נגד חרדה נותנים לחתול או כלב רק במקרים קיצוניים. גם שם יש אלטרנטיבות הומאפתיות מעולות במקום כדורים אחרים שגורמים להשמנה ובעיות בכבד:)

שלום יריב, הבעייה של הכלב שלי אינה בעיית התנהגות. הוא באמת חולה מאד. בעייה פיסיולוגית אמיתית ונוראית. אין שום הומאופטיה שתעזור לו, ובכלל אין מרפא לבעייה שלו (גם לא ניתוח). החרדה (הנדירה יחסית) אינה הבעייה שלו, רק תוצאת לוואי של המחלה (ולא של התרופה). התרופה שהוא מקבל מחזיקה אותו בינתיים, ואני יודעת שהיא יכולה לגרום להרעלה, אבל אין כל כך ברירה, באמת אין (זו אינה תרופה נגד חרדה, אם הבנת אותי לא נכון). ודרך אגב, כן אילפתי אותו וכן עזרתי לו לטפח את הבטחון הכלבי שלו, עשיתי לו תרגילי אומץ וכד', וחוץ מזה עושה לו כיף חיים, שיהנה מכל רגע. תאמין לי, יש לו חיים מצויינים. הוא לא יודע שהוא חולה, ורק מידי פעם יש תזכורות לכך, והוא שוכח מהר.