סיפור שהעתקתי מהפורום השכן
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני מלא שנים, קצת אחרי שידעתי להגיד הלם קרב, ופוסט טראומה, נשלחתי לגברת שדיברה במבטא, אמרו לי, זאת פסיכאטרית, בעצם היא אמרה. שאלה, מה יש? אמרתי, לא נרדם, כל יום הולך חדר מיון, מפחד למות. ממש צעדים ראשונים בהכרת הצרה הזאת, פוסט טראומה. שנים חייתי עם זה ולא ידעתי אפילו, למה מה קרה? למה מישהו יגיד משהו? כל הסימנים היו, אבל מי ידע? שנים שלגמתי אלכוהול בכמויות, אף פעם לא היית משתכר, להיפך, עזר לי בריכוז, בקריזות של הפחד, בריקנות, בשעות האין סופיות שאין כלום. האלכוהול חתך לי את הזמן, ביטל את העבר והשכיח את העתיד, הייתי יכול להתרכז בדברים שעשיתי, לא הייתי מסוגל לצייר או לכתוב ללא השתיה, ולמזלי נחסך ממני אפקט העצבנות והרוגז על אחרים, ככה שתופעות המזכירות אלימות לא ידעתי. לא כלפי ולא כלפי אחרים. ואני יודע יגידו על האלכוהול, הרס עצמי, הרס עצמי, נכון, אבל הרס שווה. אז מה שהיה מצליח להרוס את העבר שלי, היה דבר חיובי ביותר. כשהגעתי לגברת ההיא, היא אמרה יש כדור, נגד חרדות, צריך להפסיק לשתות. תוך יום לא שתיתי יותר, שתיתי, אבל רק בשביל לקחת את הכדורים, שתיתי מים והכדור הזה עובד נפלא, מהר, מדוייק, מטהר. כל מה שחולמים עליו שרוצים להיפטר מחרדות. מילה לא נאמרה על התמכרות, ונכון, הייתי צריך לקרוא באותיות הקטנות, אבל כלום, לא ידעתי כלום. תביאו כדור, זה הכול, תביאו כדורים. וככה כל התקף חרדה, כדור. והכמות גדלה, והמרשם ניתן ככה. תכפילו חמש עשרה כדורים, אחד מיליגרם כפול שלושים. נכון, ארבעת מאות וחמישים כדור לחודש. ככה רשמה יד של עובד משרד הבטחון, נציג בריאות הנפש מטעמם. מופרע? מאוד מופרע. כשהגעתי לרמת חן עקב הרעלת תרופות, רופאים לא האמינו שאני חי על כמות כזאת. ומאז, המון שנים, מנסה להיגמל, ולא מצליח. ורפטואר הכדורים הולך ומשתכלל, המדע כמו מכונת להיטים של אמ.טי.וי מספק עוד ועוד תרופות חדשות. רק תקחו. שתהיו בריאים. בין כה וכה כולם נמות בסוף. אני בטוח שכמו שיש מלא הלם קרב שלא אובחנו עד היום, או השד יודע מה עובר עליהם, ככה גם כמות הפגועים מנזקי התרופות יתברר. הנזקים מתבטאים, נזק לשיניים הפרעות ריכוז, רעד, בחילות, צימצום רגשי, אחלה הגדרה, ועוד ועוד. אבל האמת, הכדור בחרדה עובד. כמו אמר אור, בן זונה עובד. ================================\\\\\\============================.
היי אור, עצוב. מזכיר לי - ד"ש מניר ידידנו המשותף:-)
ניר????
צר לי לשמוע על הסבל בעבר ובהווה. בכמיות מסחריות שכאלה ברור שהגמילה היא קשה אך אין זה אומר שדווקא בכל המקרים זה אותו דבר. זה תלוי במינונים שאתה לוקח ובמשך הלקיחה. ככל שהמינונים גדולים יותר ומשך זמן הלקיחה הוא ארוך יותר ,ברור שיהיה קשה יותר להיגמל תרגיש טוב......
הסיפור לא עלי אלא של בחור שמישתתף בפורום השכן וזה פשוט זיעזע אותי!! אמנם הסיפור שלי לא רחוק משלו!! הרבה דברים משותפים..לצערי