גבולות חיסיון רפואי פסיכיאטרי, כאשר יש טופס וס"ר

מדובר על מקרה שאדם ויתר על סודיות רפואית (יש טופס וס"ר). רקע: ידוע לי שבאשר לחומר פסיכיאטרי רוב המרפאות ואף בתי חולים, לא מוסרים את כל התיק הרפואי אלא רק סיכום מחלה. ובודאי שלא נמסרים רישומים של תכני שיחות טיפוליות. אך באחד המקומות אמרו לי ששיחת intake אינה נכללת לצורך העניין כשיחה טיפולית ולכן כל מה שנאמר בה- כולל מה שרשמה הפסיכולוגית, יעבור הלאה. -- האמנם? האם לא הייתה חובה של הצוות הרפואי ליידע את המטופל בתחילת השיחה כי תכניה אינם חסויים? האם זה בכלל מותר? אגב: במהלך השיחה עלתה הנקודה שכעת אני בחרדה עקב תביעה ביטוחית בגין מצב בריאותי ושיעבור חומר שעלולים להשתמש בו נגדי. אך בשום שלב בשיחה לא הוזהרתי כי הכל חשוף ופרוץ כי זאת שיחה ראשונה ולא שיחה טיפולית ממש (מבחינתי אין הבדל). מה דעתך, ואיך אוכל למנוע העברת תכני המפגש (לא היה מעבר לזה כי סרבתי להצעת הטיפול ההמשכית שלהם, וגם האמון שלי נפגע ואין לי מה לחפש במקום כזה). אין לי בעיה שיעבירו מכתב עם אבחנה, טיפול תרופתי והצעת הטיפול שלהם, שזה חומר רפואי, אבל מה בקשר לתכנים אישיים שחשוב לי לא לחשוף? ממש דחוף לי לקבל תשובה, לפני שיעבירו חומר. ממש תודה לך

אני לא מספיק מכירה את החוק בנושא אבל לדעתי גם אם יש חקיקה מסוימת כזו- יש בה משהו דרקוני מקומם שפוגע בזכויות החולה בייחוד אם לא נמסרה לו את היחודיות של פגישת האינטייק. לדעתי את יכולה להלחם על העניין ולבקש אפילו השמדת החומר- בייחוד אם את לא מתכוונת להמשיך את ההתקשרות עם המקום. אגב זה נוהל מקובל בהרבה מרפאות- כשאדם מחליט לא להמשיך- הרבה מטפלים מוכנים למחוק עדות שהיה שם ונרשם- אם אכן מדובר בפגישה בודדת. בקיצור לדעתי יש לך סיכוי טוב אם תתעקשי ואת בהחלט יכולה לאיים בתביעה משפטית עם עורך דין- מה שיכול להרתיע אותם ולהעתר לבקשתך. את זכאית לפרטיותך וזה דבר טבעי ולא פריבילגיה. זה חומר אישי שלך ואין שום סיבה שנפשך תעבור כמו חפץ לידיים הלא נכונות.

אי מסירת הפרטים האלה לגבי האינטייק וביצוע פעולות לגבי כך- יכולות להתפס כרשלנות רפואית של פגיעה בחסיון ללא ידיעתך- ובזה לדעתי הם לא היו רוצים להסתבך. אבל אני משאירה את ההמשך לדעת המומחה.