נוכחות כאן ועכשיו

אחת מהשפעות המדיטציה לפי הבנתי היא להרגיש את הכאן ועכשיו. הקמתי חברת סטארט אפ לפני כ-3 שנים (תוך השקעה אדירה של אנרגיות זמן וכספים),יחד עם שותפים בכירים מאוד בעולם ההיי טק ביידינו פיתוח שאמור לשנות סדרי עולם בהנדסה ובכלכלה (כך גם חושבים מומחים חיצוניים, ותניח בבקשה שזה נכון) אולם כהרבה סטארט אפים המצב הוא בין נסיקה מהירה לחידלון פעילות .קשה מאוד אם לא בלתי אפשרי להיות כך בהווה .אני מרגיש כל הזמן בעתיד ומה יהיה והבנה שאם לא אתכנן היטב את העתיד (ונילווית לכך התרגשות רבה ומתח רבוגרם משמעותי לחרדות) אקטין את סיכויי להצליח.כך שכאמור קשה על אף שמאוד רוצה להיות נוכח כאן ועכשיו. אשמח מאוד אם בהתחשב בכתוב תוכל להציע דרך לצאת מהמילכוד

אסף יקר, דבר ראשון אני מבין את מצבך כי גם אני ושותפי פתחנו לפני 3 שנים את מרכז אדיב וזה עדיין סטארטאפ עם כל המשתמע מכך. המדיטציה אכן מביאה אותך לפחות בזמן התרגול לרגע, ל"כאן ועכשיו". מבחינה מסוימת אין שום דבר חוץ מהרגע. ככל שאנו מעמיקים בתרגול וככל שהמוח שלנו מאומן יותר כך חוית ההתמוססות לתוך הרגע מתחזקת. עדיין יש עסק ויש תזרים מזומנים ומשקיעים שמחכים... התשובה ליכולת של אדם להנות מפעולותיו העכשויות , לתת לדברים להיחשף מולו צעד צעד, היא ( לפחות כאשר מדובר בעסק ) לתכנן נכון , לכתוב את המטרות והיעדים , לבדוק מדי פעם שאכן לא סטינו מהכיוון הנכון לעבר " המגדלור" ואז לתת לדברים להתרחש "כאילו " מאליהם. זה מושג הנקרא בעולם הקבלה " מחצית השקל " - אתה עושה את כל מה שדרוש כדי שהעסק יצליח ומבין שחצי מכל מה שיקרה לא ממש תלוי בך! אני יודע שזה מעורר תהיות. אך זו הדרך להפחית את החרדות והמתח. כך אני נוהג וכאחד שמנהל עסק שכל הזמן צריך לשמור על "החמצן " שלו כלומר המזומנים אני יכול להעיד שהדרך עובדת - אני מאמין בהצלחת העסק אך עדיין מקבל שיכול להיות שהוא לא יצליח. עדיין אני אעשה הכל לעזור לו ואשקיע את כל מרצי. ההנאה ההיא בדרך ( וזו לא קלישאה) אל המטרה ורוב האנשים כל כך להוטים להגיע למחוז מסוים שהם שוכחים להסתכל על הנוף... עליך להמשיך לתרגל כל יום ולהכניס מודעות לחייך – כלומר כל הזמן להביט סביבך , להקשיב לחבר , ללכת לאכול ולהישאר מודע לעצם האכילה , להתמוסס לרגע. זה לאט לאט מפחית את החרדה מהעתיד שבכל מקרה עדיין לא הגיע... המוח הוא מותנה ותמיד רוצה לקחת אותנו למחוזות המוכרים לו שזה בדרך כלל נסיון העבר. ברגע שתבין שרוב המחשבות והחרדות לעתיד נובעות מההתניות של השכל – ואין בהם שום אמת , הן רק באות להסיטך מהדרך הנכונה, ברגע הזה תתחיל להשתחרר ולראות במחשבות האלו רק מחשבות. מה שנחשב זה מה שקורה הרגע. תתרכז בפעולה הבאה שיש לעשות כאשר לנגד עיניך הבנה שחצי מזה לא ממש תלוי בך. דרך אגב אם אתה מרגיש שאתה לא מתכנן נכון אפשר לבקש ייעוץ . מקווה שעזרתי יונתן

לדעתי זה לא אותו הדבר ,אני בעל עסק אחר והשינויים הם יותר מדורגים ולא אפס או אחד.(אגב לעיתים כאשר יש תחושה שלא נצליח אני בהחלט מרגיש חווה את ההווה ונהנה ממנו,וזאת שאלה מסויימת מכיוון שאם העתיד איננו טומן בחובו שינוי כל כך קיצוני אזי באמת נשאר להינות במקסימום מן ההווה) בסטארט אפ כנראה אין כל כך באמצע (ואחוז הקריסות יעיד על כך),הדבר למשל דומה לזמר אנונימי שאמור להופיע באירוויזיון ואם רק לא יהיה חולה/צרוד יש סיכוי מצויין שיכבוש את עולמו (זה לדעתי יסביר את החרדות שיפתח מהעתיד וחסר יכולתו להנות בהווה וכן את חרדה שיפתח מכל חולה שעלול להדביק אותו,או תדמה שיש בידך כנראה שיטה לגלות היכן יש נפט אם רק תעשה את כל החישובים הנכונים (ואם לא תעשה אותם ממש נכון אזי כל חסכונותיך ושל משפחתך וחבריך יירדו לטמיון,יהיה קצת קשה להיות בהווה ונוכח לא? :-) האמת שאני כותב זה נראה לי שצריך להבין את מטרותינו בחיים(ועבורי זה לא רק כסף על אף שהוא יכול להביא איתו עצמאות כלכלית ולא להיות נתון לחסדי סמכות אחרת (עכשיו שאני כותב את זה זה מזכיר לי למה אני בלחץ להצליח בסטארט אפ :-),בקיצור מבולבלי אודה על התייחסותך