מדיטציה נכונה

היי, קרה לי מס' פעמים בעבר שכאשר ראשי היה מלא (מפוצץ) במחשבות בעיקר על ''הדרך הנכונה'' ראיתי שאני לא יוצא מזה והחלטתי להפסיק לגמרי לגמרי לחשוב למעשה לא נתתי לאף מחשבה להיכנס פנימה (ולו רק כדי להינות מכמה רגעים שלווים מאוד.התוצאה (לאחר כ-10 דקות)היתה כמעיןRESET למחשב ולאחריה כמעין הארה והרגשת זיכוך,חשיבה מופשטת ועמוקה והבנה שאין דרך(ואולי הבנה שלמעשה כשיש דרך אז אין חשיבה אמיתית). אבקש לשאול האם לדעתך במדיטציה, נכון יותר לתת למחשבות להיכנס אולם עקב הריכוז בנשימה המחשבות ברכות חוזרות לנשימה. בניסיונות ההתמקדות בנשימה (בכך שאיפשרתי למחשבות להיכנס ולצאת) לא הצלחתי להגיע לאותה הרגשה נהדרת. אודה על התייחסותך

אהרון שלום רב , קודם כל אני שמח על התובנות ועל הרגשת הזיכוך. סימן מצוין שאכן חוית מדיטציה עמוקה לכמה דקות. הדרך הנכונה היא הדרך המביאה אותך לשקט בראש בו אתה מגלה שאתה בעצמך תודעה כמו זו הנמצאת סביבך כל הזמן! כך אני רואה זאת. אם תגיע לכך בדרך שלך הרי זה מצוין. כפי שאני מכיר מנסיוני האישי בתרגול הגישה הפשוטה והיעילה ביותר במהלך המדיטציה היא לתת להכל להיות כפי שהוא. באיזשהוא מקום יש כאן מצב אותו אנו לא ממש מכירים – אני לא צריך לעשות דבר ! ההתבונננות במובן של המחשבות והרגשות היא מעמדה של צופה בלתי משוחד ואין בה מאמץ! . עלי להתבונן בהן והנסיון לעצור ולמנוע מהן להיכנס פנימה זו פעולה ומתי שהוא לא תוכל להמשיך בה. תן למחשבות להגיע – מטבען עם הזמן הן כבר לא מגיעות בתרגול. הרעיון בהתבוננות בנשימה הוא לתת לאלו שהם מודטים מתחילים מעין " עוגן " להיאחז בו בתוך " המים הסוערים " . עם הזמן ניתן לעזוב את הנשימה ולתת לעצמנו לשקוע אט אט פנימה . התחושה הנכונה בשבילי ( וכמובן שזה סובייקטיבי) היא שקט בו אני מצוי במעין בחלל ותחושת היותי הויה, נוכחות לפני כל עולם המחשבות מתחזקת. מקווה שעזרתי במקצת, יונתן