עובר שהיה ואיננו

דיון מתוך פורום  אובדן הריון - תמיכה וליווי

17/01/2010 | 20:31 | מאת: מאיה

ערב טוב, לפני שבוע נאלצתי לעבור גרידה לאחר שהתברר בשבוע 10 שהעובר ללא דופק. אני בת 31, הריון ראשון שנגמר כל כך עצוב... אני קוראת את מה שרשמו כאן נשים לפני, מקרים כל כך קשים, ואני בוכה על כל מקרה ובעיקר על עצמי. ואני מבינה שהפלה בשליש ראשון זה דבר שכיח, שלא כל הריון מסתיים בלידה, שהייתי "בסך הכל" בשבוע 10... אבל, הרגשתי שנקשרתי כל כך לעובר, כל אהבתי אותו ורציתי אותו. ובטיפשותי - כבר המצאתי לו שמות וכינויי חיבה, ועכשיו - נשארתי עם ריק כל כך גדול... אני מנסה להשאר רציונלית ולהבין שיש דברים הרבה יותר קשים שעוברים אנשים בחייהם, אבל עדיין מתקשה להתגבר על האובדן, ובעיקר המחשבות מה יהיה הלאה - האם אצליח שוב להרות במהרה והאם הפעם יהיה סוף טוב... מברכת על הפורום ועל האפשרות לשפוך את הלב יחד עם דמעות אינסוף בשעה שאני כותבת.. מאיה.

18/01/2010 | 09:19 | מאת: שרון

אני כל כך מבינה מה עברת, אני בדיוק לפני הפלה- מחר אני אמורה לבצע אותה , אני אומנם בשבוע 7 , שהעובר כבר היה עם דופק אבל כנראה שמשהו השתבש והדופק הפסיק.לשמחתי זה הריון רביע שלי , כך שני מתנחמת שיש לי 3 בנות מקסימות ובריאות, וכנראה שזה לא היה צריך להיות. אני מאחלת לך שתלדי ילדים בריאים ומקסימים וזו רק ההתחלה. ב-ה-צ-ל-ח-ה !

היי שרון. את צריכה להיות כבר מספר ימים לאחר ההפלה. מה שלומך? גילי

24/01/2010 | 12:18 | מאת: לולי

צר לי על אובדנך.. לאבד דבר כה חשוב ויקר זה לא משנה באיזה שבוע את הצלחת להיקשר לעובר שלך בזכות הרגש האימהי הנפלא! מבינה אותך וכואבת מאוד,לצערנו כמו שכתבת "הפלה בשליש הראשון זה דבר שכיח" אבל הפלה זאת הפלה לא משנה איזה גיל לא משנה אם יש לך ילד בבית או לא? לא משנה כמה ילדים בריאים יש לך בבית! לא תמיד משנה איזה שבוע..(רק מבכינה פיזית יותר קל אבל בטח לא תמיד נפשית) שום ילד לא בא על חשבון ילד אחר.. מאיה קחי לך זמן,הזמן מכהה קצת את הפצעים לא מעביר לחלוטין אבל כמה שזה נשמע עוד קלישאה אבל לכן הדבר נכון זמן הוא החבר הכי טוב שלנו.. סובבי את עצמך עם אנשים אהובים ויקרים לך,תמנעי מעצמך מסביבה שכרגע הנוחחות שלה לא "מתאימה" לך. אני מאחלת לך מכל הלב לצמוח ולהיתחזק ושלא תאבדי מאמונתך ובע"ה גם את תצאי בידיים מלאות,אמן

מאיה היקרה הצטערתי לשמוע על אובדנך. כפי שאת רואה, מידת הכאב האכזבה והריקנות אינם קשורים למשך ההריון אלא למידת המושקעות הרגשית בו. באופן טבעי ובריא, נקשרת לעובר, בחרת שמות ותכננת את עתידכם המשותף. היש דבר בריא מזה? הכאב הוא עצום אך הוא מעיד על העומק הרגשי שאת מסוגלת לו, ועל הכמיהה הטבעית שלך להיום אם. אני מאחלת לך שתרשי לעצמך לכאוב ולנוח כמה שאת צריכה, ובהמשך, להתקדם אל עבר עתיד שגם אני מקווה איתך שיהיה קל יותר ויגמר אחרת. המשיכי לכתוב גילי

מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי