הפעם באמת שלא ציפיתי...

היום היה לי יום מאוד עמוס ומאוד מעייף. וכן, עם מיגרנה וכדור. אך הבאסה הגדול היום היה לראות בצהריים שקיבלתי ועוד הרבה לפני הזמן. ומודה שהפעם לא ציפיתי. ממש לא האמנתי למראה עיני. בסה"כ חודשיים וחצי אחרי ה"לידה השקטה" וכבר הספקתי לקבל בפעם השלישית. הפעם באמת שלא ציפיתי... בתקווה שגופי יפסיק לבגוד בי. בתקווה לבשורות טובות אצל כולנו...

היי מאחלת.לך רק בריאות אמן ולכלנו בשרות טובות !

אך אל תראי זאת כבגידה נטע. אם לא היית מקבלת מחזור , היית צריכה לדאוג. בואו של המחזור מעיד כי גופך מייצר ביציות. אולי אינך מוכנה עדיין להריון נוסף.אולי הגוף זקוק עוד למנוחה. לעיתים , עוד לפני שאני באיחור אני בטוחה שאני בהריון.מחפשת סימנים שהמחזור לא בדרך. אני רצה לקנות ערכה לבדיקה,בדרך כלל זוגית למקרה שהתשובה תהיה שלילית וארצה לבדוק שוב. מנסה הסתכל חזק חזק, מדמיינת קו נוסף,קל ביותר . אבל מדמיינת.יש קו אחד ברור. קו אחד בלבד. קמה בבוקר ומגלה שקיבלתי. אוףףף החודש החלטתי להפסיק להתעסק בזה. אני כרגע מתמקדת בעצמי. התחלתי ללכת כל ערב.40 דקות. הליכה אינטנסיבית. צברתי קילוגרמים רבים מאז ההפלה. רגשות התיסכול,האשמה והאובדן מנעו ממני לשמור על עצמי. נתתי את כולי לבני מחמלי .עם זאת גיליתי שאני קיצרת רוח עם בעלי אהובי. המתח כל חודש , עת התקרבתי למועד קבלת המחזור גרם לי לעצבנות ולכעסים. את התסכול והכעס הרשיתי לעצמי להוציא על בעלי. אהובי. והוא לא מפסיק לומר לי עד כמה הוא אוהב אותי.איש יקר . עת רקדו אהוביי בשמחת תורה וראיתי את האושר הגדול של בעלי ובני, עת טיילנו יחד עם חברים וגם לעיתים רק אנחנו שלושתינו,הבנתי עד כמה אני מאושרת. משפחה קטנה אבל משפחה. אני מזכירה לעצמי שבגיל 44 ייתכן וגופי אינו יכול יותר להיכנס להריון ולשאת אותו בהצלחה.איני רוצה שבני ובעלי ישלמו מחיר כבד בשל התסכולים והכעסים שלי . ואם גופי יכול, אתן לו לעשות זאת לבדו. אפסיק לצפות לפס נוסף,אפסיק לספור ימים ( הרי ממילא אני מציינת בלוח השנה את מועד תחילת המחזור, מדוע עליי לספור כל הזמן??) ארגע. אטפל בעצמי ובגופי.הגוף החלים מהאובדן ומהכאב.הגיע הזמן להפסיק לענות את הנפש. ואולי אז יקרו לי דברים טובים מאוד. מאחלת לכולנו החלמה מלאה ודברים טובים בקרוב.

ראשית- תודה על ההבנה והאמפתיה! מאוד הזדהתי עם חלק ניכר משכתבת. העניין הוא שהמצב הזה ממש מטורף. בסה"כ חודשיים וחצי אחרי ואתמול קיבלתי בפעם השלישית. לרגע לא האמנתי למראה עיני. אפילו בלידה הראשונה שלפני יותר מ3 שנים לא קיבלתי אחרי כ"כ מעט זמן. ואפילו לא עברו 21 יום... אוף! וכן, מזדהה עם מה שכתבת. כבר בזבזתי פעמיים ערכות לבדיקה... לא רוצה לעלות לשלב הבא ולקנות ערכות ביוץ, לרגע חשבתי שהגוף שלי חזר לשגרה התקינה אבל מסתבר שלא... אולי גם אני אכריח עצמי לחזור לשגרת ההליכות... זמן החזרה לעבודה קרב ובאמת צריכה להתחיל להרגע... בברכת בשורות טובות!