הגיע התאריך המשוער

אני כותבת אחרי שחודש התעמצתי לא לכתוב ולא להכנס לאתר כי בכל פעם שאני נכנסת אני כואבת את כאבי ואת כאבן של האחרות אבל הנה אני בייאוש מאוד חזק כי הגענו לתאריך המשוער וזה די מעצים את הכאב והעובדה שחברה שהיינו באותו שבוע אמורה ללדת אני הכי מפרגנת שיש אבל יחד עם זאת תחושת הכישלון האכזבה הכאב הכל מתערבב לי ועוד אחותי בישרה לי שהיא בהריון ואני חולה עליה ומאוד שמחה בשבילה אבל אני לא יכולה להיות שם בשבילה לשמוע על ההריון כשהיא מספרת לי ואנחנו מאוד קרובות ומדברות כל יום בטלפון על הכל רק לא על זה כי היא עוד מההתחלה אמרה לי תשכחי מזה וזה לא היה צריך להיות אז אני מדברת איתה על הכל חוץ מזה ואפילו שממש בה להתפרק אז אני עם עצמי עברו כבר 3 חודשים וזה לא עזב אותי ליום אחד והניסיונות להרות שוב לא צלחו ואני מוצאת את עצמי במצב של כישלון אבדה לי שמחת החיים שהייתה והביטחון שזה יצליח בקרשים אני יודעת שכרגע מה שממש מעצים את הכאב זה העובדה שבזמן הזה הייתי צריכה ללדת אותו ולהחזיק אותו בידיים ולהיות הכי מעושרת שהבאתי לילדים שלי את האח שהם ציפו לו אני לא מצפה שהאנשים והחברות שמדברים על הריונות ותינוקות יפסיקו לידי אבל אני לא יודעת למה אני מרגישה ככה אני רוצה בעצמי להפסיק לחשוב על הכאב שלי בתוך כל זה ולשמוח בשמחתם כי אני חושבת שזה מגעיל אני מצטערת על החפירות אבל כרגע אני ממש בדאון והלוואי והיה אפשר להחזיר את הגלגל ולמנוע את הכל לחשוב שזה היה חלום רע כי לפעמים נדמה לי שאני משתגעת מזה לגמרי והאחזות בזה שהריון נוסף שיצליח ירפא את הכאב הוא לא מציאותי אבל זה מה שאני הכי רוצה כרגע ומקווה שזה יצליח החודש

אני ממש מבינה מה את מרגישה את הכאב ואת זה שרע לך שבכלל מרגישה כך . יש לי חברה שגם בהריון והיתי צריכה להיות באותו שבוע איתה אז מבינה אותך ויותר מזה בת דודה של בעלי ילדה ולא היתי מסוגלת ללכת לברית . תיהיה חזקה ומאחלת לך המון הצלחה ושלחת.לך חיבוק

תודה לך מקסימה לפעמים נראה שהכאב אף פעם לא יעלם וכמונו יש עוד הרבה נשים שחוות זאת ביום יום לצערי לא מכינים אותנו לזה שכל הריון מסתיים בזה שנחבוק ילד מקסים למרות כל ההתרגשות ההכנות והציפייה לזה ומה שנשאר זה חור גדול בלב שאנחנו בעצמנו צריכות לערים את עמנו למעלה בחזרה למרות כל הקושי קודם למען עצמנו ואחר כך כל השאר עם כל הקושי אני עדיין מאמינה שאומנם זה לא ישכח לעולם ותמיד יהיו עוד משברים ונפילות אך זה אפשרי מאחלת לך רק הצלחה והמון שמחת חיים ושוב תודה

לפעמים נראה לי שאני יותר מידי עסוקה בכאב הזה למרות שאני רוצה ומנסה לחזור לשגרת חיים קודמת אך זה פשוט משתלט עליי וזה לא שאני חס וחלילה רוצה רחמים או משהו כזה זה אני עם עצמי ואך שהו כל הזמן זה צף וכל דבר מזכיר או מתקשר לזה איכשהו אפילו את המדפים בארון שרוקנתי והכנתי בשבילו אני לא מסוגלת למלה או להעביר את הבגדים והחפצים שהכנתי לו כאילו שזה נועד לו וזה מה שנישאר לי אני לא יודעת אך להסביר זה פשוט ככה ובעלי הוא באמת מבין וגם כמוני בכאב מאוד עמוק ורק במבטים שלנו אנחנו יודעים מה עובר האחד על השני לפעמים מדברים קצת אבל לרוב כל אחד עם כאבו מהרצון לא להוסיף האחד על השני וגם הוא מאוד לחוץ לעוד ילד וכשאני מקבלת את המחזור אני רואה את האכזבה שלו ואז שנינו בייאוש אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח כי הרבה פעמים זה פשוט הורס אותנו נפשית ורגשית הפכנו לחסרי סבלנות ועצבניים מה שלא היה קודם אנחנו מודעים ומבינים אך אן לנו יכולת לשנות זאת אני עם אופי מאוד קשה שתמיד הייתי צריכה להילחם בחיים על דברים שרציתי לא הכל בה לי בקלות גם עם הייתי צריכה לעבוד מאוד קשה או לעקוף דברים בסוף הייתי מסיגה אבל פה אין דרך אחרת וזה מה שבאמת מייסר