מתגעגעת,עדיין,בשקט !!
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
ממש ממש בימים אלה עוברת מסע ריגשי קשה ביותר. נאבקת מידי יום בפלאשים ובהבזקים המזכירים מעשים נוראיים שחוויתי בילדותי. מניחה שאם לא הייתי עוברת ילדות שכזו לא הייתי מגיבה כפי שהגבתי לאירוע הקשה שעברתי לפני כ-10 שנים הייתי בהריון בשבוע 37.5 העוברית מתה. כבר היה לה שם וכבר היה הכל מוכן לקראת הלידה מאז ובכל לילה אני נושקת לבנותי האחרות נשיקת ליל טוב וכשאני נכנסת למיטה אני אומרת לילה טוב גם "לה". ועכשיו במסע הזה ובגילויים איתם אני מתמודדת לבדי אני מוצאת את עצמי מתגעגעת - נורא. ראיתי אותה - סירבתי להחזיקה בידיים מחשש שלא אוכל להיפרד לילה יותר טוב
שלום לך נשמע שאת עוברת תקופה מציפה בחייך, בה זכרונות קשים עולים מתקופות שונות, משתלבים זה בזה, ומעלים אצלך שאלות בנוגע להשפעתם זה על זה. אני מקווה שאת נמצאת בסביבה שיכולה לעזור לך בתקופה זו או בתהליך טיפולי. רציתי לציין שאובדן בשבוע 37, הנו חוויה קשה ומטלטלת גם בלי שיש הסטוריה של ילדות קשה. במקרה שלך מדובר בשילוב של שני הדברים ויתכן שהם מעצימים זה את זה. המשיכי לכתוב כאן ומקווה שזה יקל במעט. גילי
קשה,כל כך לבד. פוחדת. לא יודעת מה לעשות
מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
