9 חברות שלי בהריון!

9!!! מה זאת הההתקפה הזאת? 8 מהן חברות קרובות שלי לא תגידו מישהי שאני מכירה, שעבדה איתי פעם וכדומה.. חברות קרובות שלי! 4 מהן בשבוע שאני הייתי צריכה להיות עכשיו, השיא היה שחברה אחת התקשרה אתמול וסיפרה שגילתה שהיא בהריון שני (והיא לא ממש בעניין, קצת קשה לה עם זה, אבל בעלה יחסית מבוגר וגם היא ובלה בלה) והיא בשבוע 11.. ותצא לה חופשת לידה יחסית בחורף ואיזה באסה.. והיא חשבה על זה שאם היתי בהריון אז לפחות הייתי איתה (זה לא שלא ניסיתי) ואי ואי ממש לבכות עליה. ואחרי שעה מתקשר חבר שלי בעלי ואני שומעת אותו שואל.. וואלה? איזה שבוע היא? ואני כבר לא יודעת איפה לדחוף את עצמי.. כי אני צריכה לחכות עכשיו שהכל יתאפס ואז להתחיל טיפולים... ולא בא לי לחכות, בא לי עכשיו!!! הצעת לי להתרחק מהחברות ההריוניות והתופחות למינהן, אם אעשה את זה לא ישאר לי עם מי לדבר, ממש כך!

אני בת 35 וחברותיי בשלב הילד השני/שלישי (חוץ מאחת שהיא בראשון) זהו שלב הגיוני בסביבתי, כמו שכולם התחתנו פחות או יותר באותה השנה.. חברה אמרה לי, את מוקפת ואת הבאה בתור. (אבל הייתי בתור ויצאתי ממנו :-() כל חברה שרצתה/חשבה/ניסתה - הצליח לה וכעת בהריון, גם אני ניסיתי והצלחתי אבל כידוע קצת פחות. יש לי בן מדהים כמעט בן 3, אור חיי, יש לי בעל אוהב, חלמתי לגור במושב ומס' ימים אחרי ההפלה אכן עברנו.. צריכה להאחז במה שיש לי ואני יודעת בודאות שיש לנו ילד נוסף, הוא מתעכב בפקקים.. תודה על התמיכה והעידוד!

אני 5 שבועות אחרי סיום הריון בשבוע 20. חזרתי לעבודה ולשגרה לכאורה. אבל אני עדיין סופרת שבועות.... והחשש מפני יום הלידה המשוער שלא יהיה יום חג, מדיר שינה מעיניי. בעבודה יש 2 חברות שנמצאות בהריון. אחת, בשבוע בו הסתיים ההריון שלי והשניה, בשלב בו הייתי אני אמורה להיות. אני דורשת בשלומן, ואפילו מניחה בעדינות יד אוהבת על בטנן התופחת. חברה אחרת שילדה הגיעה עם הפשושית לומר שלום. היא חיבקה אותי חזק חזק ומחתה לי דמעה. החזקתי את הבובה המתוקה. אחח איזה ריח.... אני כל כך מבינה את כאבך, הריק בבטן רק הולך ומתעצם כל פעם שאנחנו שומעות שזו ילדה,ושהשניה בהיריון. אנחנו אוהבות ומפרגנות אבל צובט צובט צובט. ולמרות ששכלינו מבין ששמחתן ואושרן הגדול איננו על חשבוננו,כי זה לא " או אני או הן" עדיין קשה לנו כל כך לראות שלאחרות נולד עוד ילד ושלנו,לא נולד. בני מחמלי, בן ה שלוש וחצי ממלא אותי ומציף אותי באהבה גדולה.באיסטינקטים הרגישים שלו הוא יודע שהעצב הגדול בו הייתי שרויה לפני מספר שבועות איננו עצב רגיל והוא שמח כל כך שאני שוב צוחקת בקול גדול. היינו בפארק אתמול והוא ראה תינוק מתוק בעגלה. " אמא" הוא אמר לי " תיראי תינוק חמוד" הוא הביט בפשוש בעיניים נוצצות כאומר לי "אמא, גם אני רוצה כזה" . ליבי נצבט בי. כמעט היה לך מתוק , אני רוצה לומר לו. אבל יוצאות לי בלב מילים אחרות,חזקות וממשיות" מתוק שלי,ילד זך וטהור, יהיה לך . אני אדאג שיהיה לך אח או אחות." אף אני כמוך חייבת לחכות כדי שיסתדרו לי ענייני בריאות לפני שאוכל שוב להכנס להריון ואני מקווה שאזכה שוב להריון טבעי ללא שום התערבויות. הציפייה קשה . ואני יודעת שכשבעזרת השם אהיה בהריון ענן עצום של דאגות וחששות ילווה אותי כל הדרך. אבל אני גם יודעת שהכל יהיה בסדר. שכמו שזכיתי להרבה אושר ואהבה גדולה של בעלי המקסים ושל בני המופלא, כך דברים יסתדרו. מהמקום הכואב והקרוע,קשה לעיתים לראות את האור אבל אין ספק כי את תראי אור גדול. כשתאחזי באצבעו הקטנטן של בנך, כשתסניפי את ריחו המתוק וכשתניחי אותו על כתפך ותרגיעי את בכיו תדעי שהכל טוב. כי זו דרכו של עולם. חיבוק גדול ממני. אמא אוהבת.

קראתי את תוכן הודעתך שוב ושוב.. כאשר כתבת: אין ספק שאת תראי אור גדול, זו דרכו של עולם.. נגעת בי ישירות בלב. כואב לי לשמוע על אובדנך בשלב כה מתקדם של ההריון זה בלתי נתפס. גם לי יש בן כמעט בן 3, אור חיי, מצחיק אותי בלי סוף, מנשק ומחבק, קשור אליי וכנראה מרגיש כמה אמא צריכה אותו קרוב. אם לא היה הוא, היו צריכים לגרד אותי מהריצפה. בעלי האוהב תומך בי, גם לו לא קל בכלל אבל הנה עברו שבועיים ואני ממשיכה הלאה, מחכה שהרופא יגיד לי להתחיל להזריק (מי חשב שאני ארצה לחזור לזה כ"כ).. מחבקת אותך בחזרה, חיבוק חזק.

היי, אני שבועיים אחרי הפסקת הריון (שבוע 24) שנייה ברציפות. גם אני מוקפת נשים הריוניות סביבי,ועושה רושם שבכל יציאה מהבית (מה שלא קורה הרבה לאחרונה)ולא משנה לאן, פשוט כולן הריוניות מסביב. וכן, זה כ"כ קשה לחזות בזה, והידיעה הזו שעכשיו הייתי יכולה להיות או בחופשת לידה או בהריון מתקדם פשוט שוברת אותי. בנוסף אני מרגישה שאף אחד לא באמת מבין עם מה אני מתמודדת. אני מנסה שלא להישבר ולהתנפץ לרסיסים, אני יודעת שאני חייבת להיות חזקה, כי יש לי ילדה מקסימה בת 3 שמרגישה הכל. שולחת לכן בנות חיבוק ענק