ירידת מים שבוע 22

לפני שבוע וחצי נגמר לו ההריון הרביעי שלי במפתיע... כל ההריון הזה היה סוד בפני עצמו ובגלל היותו כזה, חשבתי שאקרא לו רז... נכנסתי להריון כאשר הייתי עם התקן תוך רחמי, הגעתי לרופא כדי שיוציא לי את הטבעת והיה לו מאד קשה, פעם ראשונה שחוויתי כזה כאב מהוצאת טבעת ויש לי סף כאב גבוה עד מאד!! יום לפני שהייתי צריכה ללכת לרופא כדי לבדוק דופק (שבוע 8) התחיל דימום רציני מאד, הרופא שלי לא היה ולכן נאלצתי לפנות למרפאת נשים למקרי חירום, הרופא החסר רגש שבדק אותי למשך שניה בלבד טען שיש לי שק הריון ללא עובר, בכיתי מאד אך סירבתי להאמין, בכל זאת זהו לא הריון ראשון שלי והרגשתי שיש לי חיים בפנים... יום למחרת הגעתי אל הרופא שלי והתעקשתי שיבדוק אותי שוב כיוון שמבחינתי הרופא טעה והוא כדי לשמור על אותו רופא (עמיתים למקצוע...) לא הסכים לבדוק אלא לאחר שבוע, שבוע קשה עבר על משפחתי, שבוע של אכזבה, ציפייה, תקווה, לאחר שבוע הרופא ראה דופק וגם אמר לי שהיה לעובר תאום והוא זה שנפל, הצטערתי אך התנחמתי בכך שיש לפחות עובר אחד, כך עברו להם השבועות, עשיתי בדיקות כולן תקינות וקבעתי כבר תור לסקירת מערכות שניה, לפני שבוע וחצי שכבתי לי בסלון, השתעלתי ולפתע ירידת מים, כמו סכר שנפרץ ולא ניתן להשתלט עליו, רצנו אל בית החולים וחיכו שם שתתפתח לידה, בינתיים המים לא פסקו מלרדת, עד יום למחרת המים ירדו וירדו והעובר המסכן שלי נותר ללא חמצן ומת, ניסו יומיים ליילד אותי עד שהצליחו ואז הוא יצא לו, הרגשתי אותו יוצא ממש כל חלק וחלק בגופו, מבעלי הבנתי שהוא היה די גדול לשבוע 22, לא רציתי להביט בו, יותר קל להיפרד מעובר מאשר מתינוק... בכיתי שלושה ימים, אך קיבלתי את זה, הכל מלמעלה, לא אשאל מדוע כיוון שכנראה זה היה הדבר הנכון עבורינו, רק אלוהים יודע מדוע, צריכים במצבים כאלו להסתכל קדימה, להאמין שכך היה צריך לקרות ולא יותר גרוע ולנסות שוב! זה לא קל, לפעמים זה מציף אותי, לפעמים אני מצטערת שלא הבטתי בו אך יודעת שזו היתה החלטה נבונה מצידי, אני אומרת לך שלום רז שלי... היית ונשארת רז עבורי...