גרידה בשבוע 19
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
היי לפני יומיים עשיתי גרידה מכיוון שלא ראו דופק לעובר בשבוע 19, ועכשיו כ"כ מעצבן אותי שמתחילים לנחם אותי שזה משמיים והכל לטובה אני בחורה מאמינה, לידם אני אומרת כן זה נכון את צודקת אבל כשאני לבד הדמעות פשוט זולגות לבד מתי אני אשכח מזה? מתי הכאב יעבור? אני אפילו לא יכולה לדמיין את עצמי הולכת לעבודה בעוד שבוע. כמה זמן נשארים בבית אחרי דבר כזה, אני מתכוונת מבחינה נפשית שאני לא אתחיל לבכות שם. מתי הדמעות יפסיקו לזלוג מעצמן? תודה
שלום רוני. הצטערתי לקרוא על אובדנך ועל תגובות הסביבה. אני נדהמת כל פעם מחדש מהתגובות הלא יעילות של אנשים לאובדן הריון. כל התגובות שמנסות לנחם ובעצם מקוממות. את בוודאי לא מרגישה שמה שקרה הוא לטובה ומן השמיים, כואב לך וקשה לך לשכוח. בראש ובראשונה, קחי לך כמה זמן שאת צריכה לפני שתשובי לעבודה. החל משלב מסויים בהריון מגיעה לאשה שאבדה הריון גם חופשת לידה ויש לבדוק זאת. קשה לדעת מתי הדמעות יפסיקו לזלוג, אבל תני להן. זה חלק מתהליך העיכול, האבל וההפנמה של האובדן. אני רק יכולה להבטיח לך שהן לא יזלגו לנצח. תני לעצמך לעבור את התהליך בקצב שלך,ואת כבר תרגישי מתי את מסוגלת לבוא במגע עם אנשים ואולי גם לחזור לעבודה בבוא העת. את מוזמנת להמשיך לכתוב כאן. גילי
בגלל שאני דתיה אני יודעת שכל מה שהקב"ה עושה הכל לטובה ויש סיבות שאנחנו לא מבינים, אבל זה עדיין כואב, בדיוק עכשיו התקשרה מישהיא ואמרה לי אל תחשבי על זה, תצאי, תתחזקי, אבל איך אפשר לא לחשוב על זה ??? כשאני לבד ישר בורחות הדמעות אני גם לא יודעת למה הדופק הפסיק לפעול כך סתם, אפילו לא חשב תי שיש אפשרות כזו, ממה זה קרה? מזה שהרמתי את הבן שלי בן ה- 3.5, מזה שנבהלתי ממה שהרופאה אמרהלי לגבי בדיקות דם שעשיתי, מזה שההמוגלובין שלי היה 8.5? כבר אין לי כח לחשוב אבל זה לא מרפה
עברתי בתוך שנה וחצי 5 הפלות 3 אם גרידה ושניים טבעי אני חזרתי לעצמי יותר מהר שחזרתי לעבודה ישר
רוני יקרה שלום לך...אני רוצה להגיד לך שאני מבינה אותך מאוד מאוד. תראי לפני שנה עברתי לידה מוקדמת בשבוע 20 כי גילו שלתינוק אין דופק זה היה הריון ראשון.חצי שנה לאחר מכן הרתי שוב וב 18.5.10 נולד לי תינוק בן לפני הזמן חודש שביעי הוא היה פג והיה בפגיה, במהלך האישפוז 3 שבועות לאחר מכן הוא נדבק באיזה זיהום ניתחו אותו כי זה היה הצ'אנס האחרון להציל אותו אבל מכיוון שהוא היה קטן הוא לא שרד ונפטר לנו ב12.6.10 לצערי הרב זה כבר הילד השני שלי. ושוב פעם נשארתי בידיים ריקות ולכן אני מבינה אותך. כל מילה שאני אגיד זה מיותר אני מאחלת לך את מה שמאחלת לעצמי המון כוחות. המון סבלנות. ותיהיי חזקה. ובעזרת ה' תיזכי להביא עוד כמה שתרצי ילדים. נשיקות סיון
סיון יקרה שלום אני מצומררת מהסיפור שלך, איך את מרגישה? שני המקרים עוד טריים לגמרי. תקראי מה שכתבה לי אורית, הרבה אמרו לי כמו אורית שהקב"ה מנסה רק לפי מידת כוחו של האדם, הוא לא רוצה לשבור אותנו הוא רוצה שנצא מחוזקים, שנתחזק באמונה, בוא נאמר שיותר אני לא אקבל שום דבר כמובן מאליו, בלי נדר, כשאני ארצה הריון אני אתפלל... במהלך ההריון אני אתפלל... כנראה הקב"ה התגעגע לתפילות שלנו, לדיבורים שלנו איתו. סיון תהיי חזקה, ואני אגיד לך מה שאמרו לי, אחרי ניסיון של הקב"ה שאדם עומד בו הוא מקבל משהו טוב... אני מקווה בשביל כולנו שזה יגיע בקרוב
היי חזרתי לעבודה שבועיים אחרי הגרידה כי הרופאה המליצה לי מאחר ובמהלך ההריון הייתי במצב ממש לא טוב לא יכולתי לתפקד רק שכבתי, ביום הראשון שחזרתי לעבודה שמעתי ממשהיא שהבוס התלונן בפניה ואמר: "אחרי הפלה צריך להשאר שבועיים שלושה בבית זה הרבה???", נראה לי שהוא אפילו לא זוכר שמתוך החודש שלא הייתי בעבודה הייתי בכלל בשמירה עד שיתברר המצב, ויש מצב שהייתי נשארת עם עד סוף ההריון. באתי אליו לחדר והסברתי לו למה לא הייתי חודש ושמדי פעם אני אאחר בגלל שאני עדיין במעקב בגלל הבדיקות דם שלי ואני צריכה שיגלה הבנה לגבי האיחורים קרה באותו יום שחזרתי שעברתי ליד הבוס השני, ממש ליד, והוא אפילו לא אמר שלום ממש לא נעים לי שם, יומיים רק בכיתי שם בשקט מול המחשב כי לא יכולתי לעבוד מרוב שנפגעתי בקיצור ה"ניסיון: עוד לא נגמר יש משהיא איתי בעבודה שהיינו מההתחלה ביחד באותו שלב, חברתי ילדה ועוד לא התקשרתי להגיד מזל טוב, אנ בשאנטי, והכי קשה זה שהרופא שאני אצלו במעקב בגלל הבדיקות דם אומר לי לחכות ולא לנסות עדיין להיכנס להריון והרופאת נשים כבר הדגישה לי להיזהר עד שהבדיקות דם יחזרו להיות טובות ואני בינתיים פשוט לא יכולה לחכות, אני כ"כ רוצה כבר שיהיה מותר לי להכנס להריון איך אפשר להתמודד עם ההמתנה הזו, אני כבר חסרת סבלנות... תודה
מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
